קרבנות
ארבעה מיני קרבנות ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים.
פעולת הקרבן
בנוגע לענינו של מזבח אמרו חז״ל,[1] — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקרבנות העולם נזון, שהקרבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי[2]: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) מזין — השפעת מזון לעולם, ב) מזיח ומכפר — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) מחבב את ישראל אל אביהם.
חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקרבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם[3] מחלק את הקרבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש[4] מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.
על פי זה - מסביר הרבי, יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקרבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקרבנות: שלמים, שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קרבן לה׳, כך ״בזכות הקרבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״. והעולה, שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,[5] וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
סוגי קורבנות
קרבן חטאת
קרבן אשם
קרבן עולה
העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים". מפני שכולה לגבוה. שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון שתי מתנות שהן ארבע. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.[6]
קרבן שלמים
קודש וקודש קודשים
קדשי קדשים, היא כינוי של קרבן שכולה לגבוה. לא רק קרבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם בקדשים קלים, נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים". כדוגמא לכך כתוב במשנה בזבחים[7]: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.[8]
הערות שוליים
- ↑ כתובות י, ב.
- ↑ בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח
- ↑ הל׳ מעשה הקרבנות פ״א ה״ב.
- ↑ מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).
- ↑ להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.
- ↑ זבחים נג ב.
- ↑ דף פט.
- ↑ רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.