ישעיהו שר
מר ישעיהו שר (תרס"ז – תש"ס) התגורר בסמיכות למשפחת הרבי בצעירותו, ותיעד את זכרונותיו משנים אלו.
קשריו עם משפחת בית הרב
שֶר התגורר במרחק הליכה של כמחצית השעה מבית הרבי [1].
בנערותו נהג לפקוד את הבית כמעט בכל יום[2], כאשר הוא נוהג להתפלפל ולהתדיין עם שלושת האחים, ובפרט עם ר' ישראל ארי' לייב (שכונה "לייבל").
זכרונותיו
לאחר שעלה לארץ ישראל[3] והי' ממייסדי כפר ביל"ו, תיעד בכתב את זכרונותיו משהותו בצל הרבי ומשפחתו.
חלקים גדולים מיומנו של מר שֶר פורסמו בעבר [4], והופיעו מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר "שנים ראשונות" שיצא לאור על ידי חברת JEM.
בזכרונותיו הוא מציין את התפעלותו משלושת האחים – הרבי, ואֶחיו ר' ישראל ארי' לייב (לייבל) ור' דובער (בערל). לדבריו כבר בגיל צעיר שלושתם היו בעלי סמיכה לרבנות, ואולם רק את הרבי כינו הכל בשם "הרב הצעיר"[5]. כמו כן הוא מתאר בהתפעלות את ההקפות בשמחת תורה, בבית הרבי. לפי תיאורו רקד הרבי במרץ רב על השולחן, תוך כדי שהוא מנגן מניגוני חב"ד בשמחה גדולה.