רש"י
רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י, לאביו רבי יצחק, קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה.
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר הפליאו גדולי הדורות את פירושו על התורה, עליו התבט נכדו הרשב"ם: כפירושו על הש"ס אף אני אעשה, אך פירושו על התורה אין ביכולתי לעשות.
הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס
אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י כל גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.[1]
כללי פירוש רש"י מהרבי
א. רש"י פרשן ולא פסקן כידוע.[2]
ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.[3]
ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.[4]
ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.[5]
ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".[6]