י"א שבט תשי"א
בתאריך י" י"T שבט בשנת תשי"א קיבל על עצמו הרבי מלך המשיח שליט"א את כתר נשיאות חסידות חב"ד.
בחודשים כסלו וטבת בשנת תשי"א, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.
בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו להרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.
כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.
שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.
במוצאי י’ שבט תשי”א נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-770. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב אברהם סנדר נמצוב וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא"ח.
ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “באתי לגני”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.
לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.
חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו הרבנית חיה מושקא נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.