שולחן הפנים

ערך זה מיועד למחיקה מחשש להפרת זכויות יוצרים.

אם בדף השיחה של הערך לא יצויין המקור - הוא ימחק.

שולחן הפנים, אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

מקור למצוות בנייתו

ועשית שולחן עצי שיטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו. וצפית אותו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב. ועשית לו ארבע טבעות זהב ונתת את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו. לעומת המסגרת תהייןָ הטבעות לבתים לבדים לשאת את השולחן. ועשית את הבדים עצי שיטים וצפית אותם זהב ונשא בם את השולחן. ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו אשר יוסך בהן זהב טהור תעשה אותם. ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד. -- שמות כ"ה, כ"ג - ל'

מידותיו

אורך השולחן היה 2 אמות, רחבו היה אמה אחת, וגובהו היה אמה וחצי..

השימוש בו

על השולחן, היה לחם הפנים ומידי שבת הוחלף, והכוהנים אכלו את לחם הפנים. השלחן היה ארכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים, והיה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית

ארבעה סניפין של זהב היו לשלחן מפוצלין בראשיהן שהיו סומכין בהן שתי המערכות של לחם הפנים, שנים בצד אחד של השולחן, ושנים ושנים בצד השני (והם הנאמרים בתורה וקשותיו).

ועשרים ושמונה חצאי קנים חלולים של זהב ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה, (והם הנקראים מנקיותיו, ושני הבזיכין שמניחין בהן הלבונה על השולחן בצד המערכות הן הנקראין כפותיו, והדפוסין שעושין בהם לחם הפנים הם הנקראים קערותיו). הכהן שם את החלה הראשונה על השולחן עצמו ונותן בין ראשונה ושנייה שלשה קנים (בשביל שלא ימעכו את החלה שמתחת), וכן בין כל חלה וחלה שלשה קנים ובין ששית וחמישית שני קנים בלבד, (לפי שאין על הששית אחרת)

ושני שולחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית, שלחן אחד של שיש שנותנין עליו לחם הפנים בכניסתו, ואחד של זהב נותנין עליו לחם ביציאתו( שמעלין בקדש ולא מורידין).