דג

דגים הם בעלי חיים ימיים, בעלי דם קר, המשמשים בתורה כמשל לברכה מפני שהם במקום מכוסה (המכונה בחסידות עלמא דאתכסיא) ומהוים דוגמא לכאלו שאין עין הרע שולטת בהם. בנוסף להיותם בעלי דם קר הם משמשים משל לפריה ורביה מבלי תאוה גשמית, וכן מהווים משל לצדיקים גמורים.

נוני ימא

נוני ימא זה כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת רב המנונא סבא, מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כמשל הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה וגדולה הרבה מעבודת הצדיקים שבגשמיות שעובדים את הקב"ה על ידי מה שנאמר "אין שמחה אלא בבשר " שהכל למטה במדרגה. משא"כ הילוכם שהוא כמשל דג הים ששט מקצה העולם ועד קצהו, כך הילוכם ברוחניות בטיסה אחת עולים ומגיעים למעלה מעלה, ואין זה כלל בבחינת התלהבות ורתיחת הדמים כמו עבודת הצדיקים הנ"ל שבגשמיות, שמחה בבשר שמחה ביין בחינת רשפי אש ושלהבת כו', אלא אדרבה בקרירות הדמים ובנחת ובטיסה אחת מגיעים למעלה מעלה כו' כנ"ל. "וא"א לבאר דבר זה בדיבור איך ומה הוא".

אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי רבי שמעון בן יוחאי. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחי' שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן (הנק' פלו"ש פעדר"ן) שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני. ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל.

=סעודת הצדיקים לעתיד לבא

לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר פני שור מהשמאל אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן בית המקדש שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.

ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו ע"י הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העליה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים.