ש
האות ש היא האות ה21 מאותיות הא"ב.
ענינה
האות ש' מרמזת על נה"י של זעיר אנפין העולים לדרגת חב"ד בשבת קודש בעת עליית העולמות[1].
הש ציורה ג' יודין וכ למטה מהם והיודין בתוכה, והם רמז לשלשה אבות ראשונים והכסא הרומזת בכ למטה מהם והיא רמז למלכות בית דוד, והיא כללות הבנין והיא המרכבה, כי האבות הם הם המרכבה העליונה והרגל הרביעי הוא דוד שהמלכות שלו וכבר כתבתי לך כי הכ רמז למלכות.
והאות בעצמה מורה בנצח עליון שהוא הבינה א-להי המרכבה למעלה מן הבנין ועיקר הענין, ואינה בכלל מנין הז'.
וכן היא רמז לד' מחנות שכינה, וכן לד' יסודות למטה וכן ארבע יסודות עליוני עליונות, והם אותיות אמ"ש, והם מים מימין אש משמאל ואויר בנתיים ועפר למטה, ועל זה ארז"ל הכל היה מן העפר וכו' ואפי' גלגל חמה וה ש רמז לזה בצורתה וציורה וג' יודין אשר בש רמז לשלש רוחניות והכ רמז לעולם הבנין כלו שמקבל כל מה שלמעלה כי הי אשר בצד ימין נותנת כח בשורת הימין והי אשר בצד שמאל נותנת כח בשורת השמאל והי האמצעית בקו האמצעי והבן זה.
והש של ד' יודין היא חסדים גדולים רחמים מרובים.[2].