שיחה:יצחק רסקין

הרה"ח ר' יצחק רסקין הי"ד נולד לאביו הרה"ח ר' חיים בן ציון רסקין ע"ה. ר' איצ'ה היה פעיל נמרץ באחזקת היהדות בעירו לנינגרד.הוא דאג ל'מלמדים' שילמדו עם ילדי תשב"ר תוך מסירות נפש רבה. הוא דאג שהמקווה שהיה במקום מסתור בתוך דירה פרטית,ימשיך לתפקד על אף המעקבים של הק.ג.ב..בין לבין גם שחט בעבור אלו שחפצו בכך. לעתים קרובות שמעו אותו מדבר על הרבי באהבה ובגעגועים רבים.הרבי הוא זה שנתן לו את הכוחות להמשיך הלאה בעבודת הקודש.תפילותיו היו לשם דבר.הוא היה עומד בתפילתו במשך שעתיים, ותפילתו הייתה משתפכת בניגון חב"די ערב.רוב שעות היום היה ר' יצחק עסוק בבריתות מילה או צורכי ציבור אחרים.באותן שנים ערכו השלטונות הקומוניסטים מעצרים נרחבים בקרב אנ"ש,הפחד והאימה נתנו אותותיהם בחסידים. בעיצומה של אותם ימי פחד, הגיע לבית משפחת רסקין ידיד יהודי שהיו לו מהלכים במשרדי הנ.ק.וו.ד. וגילה כי עוקבים אחרי אבי המשפחה:"איצ'ה ברח כל עוד אפשר..עוקבים אחריך וקרבה השעה שתיאסר"

ר' יצחק לא התפעל ואמר בתקיפות: ואם אברח אז מה יהיה עם ה'חדר'? מה יהיה עם המקווה? ומה יהיה עם היהודים הישנים אצלנו בבית?, שאל

המעצר ==

בליל חמישי, ב' באדר תרצ"ח,בשעה אחת לאחר חצות הלילה,כשעשרות האורחים הקבועים ששהו בבית משפחת רסקין היו שקועים בשינה עמוקה,נשמעו לפתע נקישות רמות על דלת הבית.לאיש לא היה ספק מי הם ה"אורחים" הלא קרואים הנמצאים מעבר לדלת...הדלת נפרצה והקלגסים ציוו שאיש לא יזוז ממקומו. והם מצאו בבית המשפחה את הרה"ח ר' חונייע מרוזוב שהיה מבוקש על ידם זמן ממושך.הם חתמו את דלת חדרו ב"פלומבה" מיוחדת,ומיד החלו בחיפושים קדחתניים בכל הבית.לא היתה פינה שידם של הרשעים לא הגיעה אליה. ר' יצחק מצידו עמד על מקומו שלוו ורגוע בכל השעות בהן נערכו החיפושים. עם אור ראשון,נטלו הקלגסים את ר' יצחק ואת ר' חונייע יחד עם חסידים נוספים ששהו בבית והחלו להוציאם תחת שמירה קפדנית. ברגע האחרון הסתובב ר' יצחק לעבר אשתו ובנותיו שרעדו מפחד,ואמר בקול תקיף:

"זכרו ללכת בדרכים שבגללם אוסרים אותי כעת.ובקשר לחתונה של בתנו מינה אל תחכו לי עשו אותה בזמן הקרוב! או אז נהדף בגסות על ידי הקלגסים ודמותו לא נראתה עוד...

מתוך הספר סוערות בדממה של מנחם זיגלבוים מעמ'89

(הועתק מדף הערך)