מוחין ומידות

מוחין לעצמו, מדות לזולת

ענינו של שכל האדם היא ההשכלה וההשגה שלו עצמו, לעומת זאת המדות עניינם הרגש של האדם כלפי הזולת דווקא.

שינוי הנ"ל מתבטא בכל הדרגות שבהם:

בהם עצמם

מוחין

• "מהות המוחין" היא השגה והבנה שהאדם עצמו יבין את ההשכלה ואין לזה שייכות לזולתו
• "פעולת המוחין" להבין ולהשיג דבר שכל אין לזה צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה, לפעמים בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו.

זה שהמוחין הם לעצמם הוא לא רק ביחס לזולת שחוץ לאדם אלא אף ביחס לשאר כוחות האדם עצמו, שבשעה שמשכיל על כל הכוחות להיות בהעלם ואם איזה כח יתגלה וידרוש רצונו וכו' יבלבל המוחין. ולכן המוחין עומדים בהבדלה גם משאר כוחות הנפש שכל ההשפעה עליהם היא בדרך אור שמאיר בכל מקום.

מדות

• "מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו לאוהבו או לשנאתו לרחם או להתחסד ושייך דווקא כשקיים זולת במציאות.
• "התעוררות המדות" (כאברהם אבינו שהתעורר במידת החסד וציפה לאורחים) זה דווקא עם ישנו מציאות של זולת בעולם למי להתחסד לכן שייך להתעורר במידת החסד ברצון להתחסד.
• "פעולת המדות" (לרחם או להשפיע חסד) דווקא אם יש מציאות של זולת למי להשפיע בפועל(כאברהם אבינו שבזמן שלא מצא אורחים הצטער על אי מילוי מדת החסד).

בהשפעה שלהם

כתוצאה מזה שטבע המוחין לעצמו, לכן גם בהשפעת המוחין הרי הוא נשאר בהבדלה מהזולת:

א. השכל שמגלה הוא רק חיצוניות ועצם השכל (שענינו לעצמו) נשאר בהעלם.

ב. גם השכל שכן מגלה אין ענינו גילוי. אלא הוא בדוגמת אור, שמאיר בכל מקום (שאין ענין האור להאיר כ"א התפשטות המאור).

ההבדל אם אומרים שההשפעה היא בדרך אור (מוחין) או כהשפעת המדות היא שהשפעת המוחין אינה נותנת חיות משא"כ השפעת המדות נתונת חיות במעשה

מקורות לעיון

• ספר המאמרים תרס"ו עמוד קי"ד ואילך
• ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד ר ואילך - מאמר ד"ה אלה פקודי תש"ל