ניגון ויהי בימי אחשורוש

גרסה מ־16:57, 30 בינואר 2014 מאת שנוזל (שיחה | תרומות) (נמחק בטעות)

הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא שיר חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.

מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה).

חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. לראשונה שרו את הניגון בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים אדר ראשון, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך החודשיים שאחר כך, אדר ראשון ואדר שני, ניגנו את הניגון רבות, ובמשך השנים הפך הניגון להיות חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.

הניגון הושר רבות בהתוועדויות של הרבי בחג הפורים במשך השנים.