צבי מאיר שטיינמיץ
הרב צבי מאיר שטיינמיץ (נודע בכינויו הספרותי צבי יאיר) (נולד ה' בניסן תרע"ה - נפטר י"א אלול תשס"ה) סופר ומשורר חסידי, שזכה לקירובים מהרבי.
ילדותו
הרב צבי מאיר שטיינמיץ נולד בשנת תרע"ה בכפר בריסטער ברוסיה הקרפטית על גבול גאליציה. ר' צבי נולד להוריו הרה"ח ר' שלמה דוב, בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו תורה, הליכות ודרך ארץ.
כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו' שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות חודש ניסן, חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות התפילה.
למרות היות אביו קשור אליו בכל נימי נפשו, שלחו ללמוד בישיבה הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. אולם כשבגר, החל לשלב את 'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם דרך ארץ, שהייתה שיטה פתוחה יותר מאשר לימוד תורה בלבד.
כשרונות הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר.
לאחר מלחמת העולם השניה, התגורר תקופת מה בווינה, אך בשנת תשי"ב היגר משם לארצות הברית. בתחילה הוא התמודד רבות עם בעיות הגירה וקשיי פרנסה, אך הבטיח לעצמו להשתקע במקום ולהצליח, על מנת להבטיח לילדיו חינוך יהודי.
התקרבותו לרבי
זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון והציע לו לעבוד במוסד חינוכי שניהל בקראון הייטס בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'יחידות' לרבי כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב"בית רבקה" חשפה אותו לחומר לימודי חב"די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה.
כאמור, בתחילת עבודתו נכנס ל'יחידות' בפעם הראשונה בחייו, גם בגלל שכבר ראה את הרבי מה"מ בתפילות שהתקיימו ב-770. "הרושם הראשון מהרבי התעורר אצלי דווקא בגלל החידוש שראיתי בתפילה שלו", סיפר לימים. "ראיתי כבר צדיקים באירופה, וכולם היו מתפללים בהתלהבות שהייתה ניכרת גם כלפי חוץ. אף תפילתו של הרבי היתה בעיני מיוחדת במינה. לכאורה לא ניכר בתפילה שום דבר מיוחד מבחינה חיצונית, אך תיכף בפעם הראשונה ראיתי שהאיש שמתפלל לפני הוא איש אלוקים".
בין השאר 'העז' וסיפר לרבי כי הוא כותב שירים, והוסיף כי בין השאר הוא כותב גם שירים על נושאים לא חסידיים. להפתעתו ביקשו הרבי להראות לו את שיריו, באמרו "אתם יכולים להראות לי, לי זה לא יזיק". כשסיפר לרבי על חששותיו, האם כתיבת שירים אינה בגדר 'ביטול תורה,' השיב לו הרבי "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך"...
ואכן, במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'..." - "מאז היחידות ההיא, נמשכתי לליובאוויטש כבמטה קסם", סיפר.
במשך הזמן התקרב למאור הגדול, ואף התחיל להגיע בקביעות להתוועדויותיו של הרבי. הוא העיד על עצמו כי אצל רבני אירופה, בעת שהיה גר שם, היה משתעמם בדרשותיהם אחרי דקות ספורות, ולתדהמתו, בשיחותיו של הרבי מצא עניין גובר והולך "המעיין היה תמיד הולך ומתגבר מרגע לרגע".
את כל ענייני ההשקפה והאמונה שהטרידו אותו במשך שנים ארוכות, היה שוטח בפני הרבי ביחידויות השונות, והרבי מצדו היה משיב לו במאור פנים ובסבלנות רבה, והיה מדריך אותו במתינות במשעולי מהות האמונה וההשקפה. את לבו שבתה העובדה כי הרבי בשיחותיו עמו הרבה לצטט גם ספרי אמונה ומוסר שלא מחב"ד.
גם כשעזב את ההוראה בשדה החינוך החב"די, המשיך להגיע בקביעות לרבי ולליובאוויטש, ואף היה מביא עמו תלמידים רבים, והיה מקרבם לתורה ולחסידות ומקשרם עם הרבי.
שיריו של ר' צבי מאיר הלכו והתפרסמו במהירות והתקבלו באהדה רבה גם בקרב חוגי שומרי מצוות, שכן היו אלו שירים על פי רוח היהדות. אפילו מפקחים ממשרד החינוך הביעו התפעלותם והכניסו את שיריו לתכנית הלימודים בבית הספר. כמו כן יצאה לאור חוברת מחקר על השירים.
יחס הרבי אליו
הרבי מצדו נתן לו הערות והארות, ביקורת בונה, לשיריו אלו, וזכה ליחס של עידוד בלתי פוסק. כך למשל כתב פעם שיר המביע את העובדה שעם ישראל הוא כאיש צולע שמשתמש במקל; ואנו אומרים כלפי מעלה "הב הב", וכביכול מנצלים את ה' בשביל מילוי צרכינו. השיר היה מעין מחאה על הגישה הזו, אבל הרבי העיר לי שאין זה מן הראוי להתבטא בצורה כזו, כי סוף סוף בקשת הצרכים מאת ה' היא חובה בהלכה. עם זאת, הרבי לא הורה לי לגנוז את השיר, אלא הוסיף בעדינות: "אני בטוח שתוכל 'להציל' את השיר. כתוב אותו בצורה אחרת..."
עוד בטרם התקרב לחסידות חב"ד, כתב שיר על חודש אלול והימים הנוראים, בו תיאר את היהודי שמנסה להחביא מבוראו את שק עוונותיו, כמו בעלת בית שממהרת להחביא את שק האשפה שעה שמגיע אורח. כשהגיש את השיר לרבי, התנצל ואמר כי כתבו ארבעים שנה קודם לכן, עוד בטרם התקרב לתורת החסידות. הרבי קרא את השיר, ואמר לו כי עליו למהר ולחבר שיר סינגוריה על עם ישראל. הרבי אף הורה לו שהשיר צריך להכתב עוד לפני ראש השנה, "ומאחר ששמי הוא צבי, בוודאי אעשה זאת ברזיזות; ומאחר ששמי יאיר, יהיה זה באופן מאיר".
ר' צבי מאיר, כחסיד מושמע, מיהר לקיים את הוראתו של הרבי, ומיד כתב שיר סניגוריה חדש, והכניסו אל הרבי. המזכיר מיהר להתקשר ומסר בשם הרבי "ת"ח ת"ח בזריזות, מדה כנגד מדה".
בין שיריו של ר' צבי מאיר, מצויים גם שירים לא מעטים בהם כתב על דמותו של הרבי כנשיא ישראל וכמנהיג הכלל.
ביום שישי ערש"ק פרשת כי תצא י"א אלול ה'תשס"ה. נפטר ר' צבי מאיר ע"ה. מהנוף החב"די נעקרה דמות חסידית חביבה, מאירת פנים, טובה לשמים וטובה לבריות; איש רוח בעל לשון ספרותית עשירה, שיכולה הייתה להביע רגשות עומק חסידיים.
קישורים חיצוניים
- הרה"ח ר' צבי מאיר שטיינמץ ע"ה - כתבה על הרב שטיינמיץ לאחר פטירתו בבית משיח גליון 525.