דבר מלכות תרומה
דבר מלכות תרומה
שיחה זו נאמרה בלילות ד,ה,ו ושבת קודש פ' תרומה ה'תשנ"ב.
| " | שכן מציאותו של יהודי – לאחר מתן תורה – היא כזו, שאפילו בהיותו למטה בגשמיות העולם, שבו זקוקים (בבניית המשכן) גם לכסף ונחושת וכו' (ובכמות – יותר מזהב), אזי לכל לראש הוא עשיר בעצם, "בן מלך", ויתירה מזו – "מלך" עצמו, שמציאותו היא (ואליו שייך) הדבר הכי יקר – "זהב", ר"ת "זה הנותן בריא" – הנותן (היהודי) גם כפי שנמצא למטה, הוא בתכלית השלימות דבריאות, בגשמיות וברוחניות. | " |
– סעיף ו' בשיחה | ||
תוכן השיחה בכללות
שיחה זו עוסקת במעלה המיוחדת של כל יהודי באשר הוא, אשר גם לאחר ירידת הנשמה למטה - לעולם הזה , כל יהודי הוא בדרגת זהב.
ולכן התורה פותחת את י"ג או ט"ו הדברים שכל יהודי צריך להביא למשכן בזהב ורק לאחמ"כ כסף ונחושת,כדי לומר שהדבר הראשון שיהודי שייך אליו והמעלה של יהודי זה זהב.
ולכן ג"כ יש בכוחו של כל יהודי לבנות את המשכן (וביהמ"ק) - להמשיך אלוקות לעולם הזה. כי דרגתו גם כאשר הוא בעולם הזה שחפצים גשמיים ( זהב , כסף , נחושת) תופסים מקום הוא לכל לראש זהב - מאוחד עם אלוקות.
תוכן השיחה לפי סעיפים
סעיף א'
פותחין בברכה, ובפרט בחודש אדר מתברכים במיוחד כמ"ש: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבים בשמחה" . שמהשוואה זו מובן שמטרת מיעוט השמחה בחודש אב - הוא בכדי להגיע לשמחה נעלית יותר בחודש אדר , שבאה כתוצאה מהפיכת העצב לשמחה. ואז מתוסף יותר בברכה של חודש אדר עד ברכת הגאולה.