מ
תבנית:אותיות האות מ היא האות ה13 מאותיות לשון הקודש שמספרה 40.
אות זו מורה על ספירת הבינה בשעה שאינה ביחוד עם אבא אלא משפיעה לבניה (כלומר לזעיר אנפין) ולכן יש בה נקב השפעה מתחתיה[1].
אות זו היא אחת מהאותית מנצפ"ך (שבניגוד למקובל, הם דווקא האותיות הפתוחות שבאמצע תיבה ולא הסופיות).