המושבה זכרון יעקב מונה לערך חמש-עשרה אלף תושבים, וממוקמת על הר גבוה המשקיף מגובה 120 מ’ מעל פני הים התיכון, בואכה כביש החוף חיפה-ת”א. המשובה נבתנה בעקבות ביקור באמצע חורף תרמ"ב של קבוצת חלוצים יוצאי רומניה. קשיים כלכליים ומחלות גרמו לחלק מהם לעזוב את המקום, וסכנת כליון איימה על היישוב החדש. הברון אדמונד דה רוטשילד לקח את המושבה תחת חסותו, והחל בתכנון הישוב והחלקאות במושבה. הוא הביא מהנדס כדי לקבוע את תכנית היישוב, ולאחר דיונים רבים הפך הגפן לענף החקלאי המרכזי במקום הפלחה.

הרב פריימן במהלך פעילות בבית חב"ד

למרות ההתפתחות המרשימה במשך השנים, מצליחה המושבה לשמור על צביון של יישוב כפרי, וכיום יש בה אוכלוסיה מעורבת, ברובה מבוססת מבחינה כלכלית וחברתית.

הנוכחות החב”דית בזכרון יעקב החלה עוד בימיו של השליח הרב יוסף יצחק כ"ץ, שפעל רבות במקום. בשנת תשנ"ז הגיע לעיר הרב יוסף יצחק פריימן - בנו של הרב מאיר פריימן ורעייתו הגב' רות.

ימי בראשית

כבר למחרת בואם של הזוג פריימן ליישוב פתחו בני הזוג במבצע של"ה. בחודש אלול ביקר הרב פריימן בגני הילדים, שם תקע בשופר והסביר לילדים על חודש אלול והימים הנוראים. לקראת סוכות בנה סוכה מרכזית במרכז היישוב, והפעילות המשיכה להיות מינורית ושגרתית כיאה לבית חב”ד מתחיל. ואז משמיים הגיעו הקפות שניות שנערכו ברוב עם, והם היוו קפיצת מדריגה בפעילותו של בית חב”ד.

היה זה בעיצומו של חול המועד סוכות, כאשר המועצה הדתית פירסמה מודעות על ביטול ההקפות השניות המרכזיות המסורתיות, בשל גשמים צפויים. הרב פריימן קפץ על המציאה שנפלה לידיו בהיסח הדעת כמוצא שלל רב, והחליט שהוא יערוך הקפות שניות במרכז המושבה, כפי שנעשה מידי שנה. מאות רבות של תושבים הגיעו להקפות שניות מטעם בית חב”ד - והרב פריימן יכול היה לרשום הצלחה רבה לאירוע הפומבי הראשון של בית חב”ד, שהתקיים בהשתתפות רבני המושבה, אישי ציבור ונכבדים. זו היתה ההזדמנות הראשונה של תושבי זכרון יעקב להכיר את בית חב”ד החדש והעומד בראשו. יו”ר המועצה הדתית הודיע לו במפתיע כי הוא מכסה את כל ההוצאות.

עם פתיחתו של בית חב”ד החדש, התחיל גם המניין החב”די לפעול.

התפתחות הבית חב"ד

 
770 בזכרון יעקב

בהמשך החל למסור הרב פריימן שיעורים פרטיים בחסידות בפני תושבים חרדיים שמעוניינים ללמוד חסידות. נציג הליטאים בעירייה דאג שלא יצטרכו לשלם ארנונה עבור המבנה של בית חב”ד וגן הילדים.

בזכרון יעקב יש שכונות רבות של תושבים אמידים ומבוססים. עם חלק מהם נוצר קשר באמצעות מבצע מזוזה, או הכנת הילדים לקראת בר המצוה. הרב פריימן גם מעניק לכל אחד ערכת מצה שמורה לקראת חג הפסח.

כיום ישנו גם גן ילדים פורח ומלא חיים, שנפתח למרות מניעות ועיכובים. עשרות ילדים לומדים בו ומתחנכים בחינוך חסידי בזכותה של הגננת הגב’ חנה ווילשנסקי מחיפה. לא רק מזכרון יעקב, אלא גם מיישובי הסביבה מגיעים ילדים ללמוד בגן.

770 בזכרון יעקב

בשנת תשס"ח הסתיימה בניית בניין בית חב"ד בצורת 770. לחנוכת הבית היו שותפים כל תושבי העיר ופרנסיה. מאז משמש הבניין כמקור להפצת יהדות וחסידות במושבה ובאיזור כולו. במקום מתקיימות תפילות, שיעורים, התוועדויות ופעילויות רבות.

בחודש אדר א' תשע"א החלו גורמים ליטאים מהמועצה הדתית של זכרון יעקב להשתלט על חלקים מהמבנה, הם פרצו את הדלת הראשית והחליפו מנעולים[1]. בעקבות כך פנו הרב מאיר דוד דרוקמן והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, יחד עם חסידי חב"ד רבים, לנציגים בעיריה על מנת להחזיר את השליטה והניהול של הבניין לידי הרב יוסף יצחק פריימן, שליח הרבי בעיר[2]. המאבק הגיע גם לבית המפשט שהוציא צו ביניים שאוסר על שינוי מעמד המבנה והוא יישאר כבית חב"ד[3]. למרות זאת, נשארו מפתחות הבניין בידי הגורמים שהשלטתו עליו וקהילת חב"ד בזכרון יעקב גורשו מהבניין[4]

הערות שוליים