הלשכה החשאית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלשכה החשאית היא לשכה שהקים האדמו"ר הרש"ב כדי לפעול בעניני הכלל.

מטרת הלשכה היתה לסכל כל גזירה עוד כשהיא בראשיתה, אז קל יותר לפעול בענין.

בשנת אלול תרנ"ד החליט אדמו"ר הרש"ב על ייסוד לשכה מסודרת לעניני הכלל והתחיל לפעול בענין. בחודש מרחשוון תרנ"ה הוא איסף אסיפה של גבירים, והטיל עליהם להשיג סכום של חמשה עשר אלף רובלים, שיהיו מונחים ביד גזבר ויוציאו אותם רק על פי פקודתו.

אודות פעילות הלשכה כותב אדמו"ר הריי"צ:

"אי אפשר לפרט כמה תוצאות טובות בא בעזה"י ע"י אמצעית הלשכה, טובות פרטיות בהצלת נפשות ממש מפני כמה בלבולים ועלילות, וכמה הצלת גירוש מהכפרים ומבתי מלון בפרשת דרכים קרעטשמע וכמה טובות כלליות, ובפרט בימי השרים צוררי היהודים, טרעפאוו, שצעגלאוויטאוו, פלעווע, שווארץ, סטאליפין שהיו להם ועדים מיוחדים לחולל גזירות על ישראל ר"ל - בכל המקצועות בחיים הרוחנים ובחיי הכלכלים. יסודה לשכה היתה לעזור לישראל בחייו הכלכלים ולהגן על ישראל מבלי הבדל מפלגה ושאיפה מלשדוד זכותו כאזרח המדינה ולהציל ומסכנה בחייו ברכושו וקיומו.
בעשרים שנות קיומו של הלשכה (תרנ"ה תרע"ה) הוציאה יותר מארבעה מאות אלפים והיו רשומים מאורעות שונות כללים ופרטים במספרים רבים, וכמה עשיריות פאגראמים דחתה הלשכה, אחרי הפאגראמין דקישינוב ואדעס - ל"ע - וכמה מאות - או אפשר אלפים נפשות הצילה הלשכה אחרי אשר המיתו את השר פלעווע ואחרי המהפכה דשנת תרס"ה, ואחרי הנקמה דתשע ליאנואר, משפט בייליס, אחרי אשר המיתו את השר סטאליפין ועוד."[1]

הערות שוליים