עתידין אילני סרק שיתנו פירות

מנין שהעץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר "עץ פרי"; אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר "עושה פרי"!? אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא מה פרי נאכל, אף העץ נאכל.

ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר "ועץ השדה יתן פריו".

— תורת כהנים בחוקותי כו, ד.

יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא

— שבת ל, ב.

מהות היעוד

זה שהארץ תצמיח גלוסקאות, זה מכיון שהטבע יתרומם, ובמילא תוציא גלוסקאות.

כבר היה לעולמים

בעצם מצד מאמר ה' בתחילת הבריאה היה צריך להיות באופן שהגזע של העצים יהיו גם ראויים לאכילה רק שהאילנות לא צייתו.

ובתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות.

ליד בארה של מרים צמחו אילנות עם פירות.

צמיחת הפרחים במטה אהרן.

ליד מערת רבי שמעון בר יוחאי בדרך נס צמח להם עץ חרובים, וגם (פירות) החרובים.

מעשינו ועבודתנו

אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם.

ענינים קשורים

פירות בבית המקדש

לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם".

מן (לחם מן השמים)

"לחם פנג" הוא המן שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים, משתנה לכל הטעמים, ע"י עבודתינו לימוד טעמי תורה, יהיה בשליות הגילוי לעתיד לבא.