רבי חיים מקראסנא היה מבני חבורתו של הבעל שם טוב, היה מפורסם מאוד בקרב החסידים.

הבעל שם טוב אמר לו כי הוא זכר אותו תמיד בתפילתו, ואף סימן לו לזכור את שמו: אשת חבר - חיה בת רחל, כחבר - חיים בן רבקה...

הוא השתוקק תמיד לעלות לארץ ישראל, וכבר בשנת תקמ"א הוא מוזכר במכתב של רבי מנחם מנדל מויטבסק אודות רצונו זה, ושלא להניאו מהנסיעה. לאחר הסתלקות רבי פנחס מקוריץ הוא החל בהכנות מעשיות לשם כך, אך כפי המקובל מנעו משים את עלייתו, ובהיותו בספינה קמה רוח סערה בים וטרפה את ספינתו, ורק בדרך נס הוא ניתל, אך הצטער מאוד על שלא זה לעלות לארץ.

הוא הסתלק ביום ההילולא של האר"י ז"ל, בה' אב תקנ"ג בעיר מוהילב, ושם מנוחתו כבוד.

צאצאיו

  • בנו הגדול רבי יוסף משה היה תלמיד חכם מופלג, והיה לו סמיכה להוראה מרבי מנחם נחום מצ'רנוביל והאדמו"ר משפטובקא. כיהן כאב"ד קראסנא.
  • בנו רבי ישראל יהודה לייב עלה ארצה יחד עם חותנו רבי יעקב שמשון משפיטובקה.
  • בנו רבי ישעיה היה חתנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
  • חתנו היה רבי ישראל דוב, בנו של רבי זאב מזיטומיר, בעל האור המאיר.
  • נכדו הוא רבי יעקב יוחנן מקראסנא.

נפטר ה' מנחם אב תקנ"ג.

מקורות

  • שם ושארית ע' טז
  • אור יקרות חלק א' עמ' קנה - קסה.