אברהם יהושע העשיל מאפטא
הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא[1] (תק"ח - ה' בניסן, תקפ"ה) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק ושימש כרב באפטא.
תולדות חיים
נולד בשנת תק"ח בז'מיגריד (Zhmigrid) שבפולין כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק ונודע כבקי גדול בתלמוד. החל את דרכו כרב העיירה קולובשובה בפולין, ובתק"ס הסכים להתמנות לרב באפטא. בתקס"ח הוזמן להיות לרב ביאסי, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.
בתקע"ו, לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם זכה בהערצתם של חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות הלכתיות. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל יהודי. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת"[2] ו"אוהב ישראל"[3] שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".
הרבי מאפטא נפטר במז'יבוז' באימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בה' בניסן תקפ"ה ונקבר במז'יבוז' ליד הבעש"ט ואוהל מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו.
עבודה מספר התניא
רבי יוסף מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מספר התניא, ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב[4].
ר' צבי מאיר שטיינמץ כתב את הערותיו בהקדמת הספר "אמרי יוסף" עה"ת להרה"ק הרב יוסף מאיר מספינקא, ושלח אותן לרבי, ואלו הערותיו: "1) במה שכתוב אשר המחבר "שקד מאד בלמוד ספר התניא", פלא, כי הי' תלמידו של הרה"ק הרב יצחק אייזיק מזידיטשוב שהי' תלמידו של דודו הרה"ק הרב צבי הירש מזידיטשוב בעל "עטרת צבי", אשר ידועים חילוקי הדיעות בינו ובין אדה"ז [5]; )2 )במה שכתוב אשר הרה"ק הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "אוהב ישראל" אמר "שגם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה של הספר לקוטי אמרים", נראה כסותר את המסופר בדבר קפידתו על אחד מחסידי אדמו"ר האמצעי על לומדו חסידות חב"ד ביאסי".
על כך ענה הרבי: "נת' ות"ח ודבר בעתו בסמיכות לי' כסלו יום גאולת האדמו"ר האמצעי. ועיקר: הלפרסם וכו', היחפש וכו' -
כידוע נסתדרו אח"כ". [6]
יחסיו עם אדמו"ר הזקן
לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא לאדמו"ר הזקן, כתב לו אדמו"ר הזקן מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."[7].
למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא לחסידי חב"ד.
הרבי אמר אודות ה"אוהב ישראל" מאפטא: "בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב"ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה"ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה"ק וכו' ר' לוי יצחק מנארדיטשוב, ועוד, אך מהנ"ל אין מביאים. לא שמעתי טעם לדבר, אך ייתכן שזהו מצד המחלוקת שהיתה לו עם אדמו"ר הזקן"[8].
כאשר החסיד רבי יצחק משה מיאסי חזר חסידות בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר לאדמו"ר האמצעי וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה[9].
לקריאה נוספת
- הרב יהושע מונדשיין, מסע ברדיטשוב הוצאת חזק, תש"ע.
הערות שוליים
- ↑ נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.
- ↑ לבוב תרי"א.
- ↑ ז'יטומיר תרכ"ה.
- ↑ תולדות התניא מונקאטש.
- ↑ ראה בערך "זמן" בפסקה "שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב" וראה במקומות שנסמנו שם.
- ↑ ממענה, תחילת כסלו ה'תשד"מ. מענות קודש ה'תשד"מ, עמ' 32.
- ↑ מפי הרמ"ל שפירא, נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 28.
- ↑ המלך במסיבו, חלק א, עמ' מז.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד חלק ט"ז עמ' 63.