ניגון אך לאלוקים
אך לאלוקים הינו ניגון שמצא חן אצל אדמו"ר הריי"צ והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל התוועדות של יום טוב ויומא דפגרא. "תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את האדם מגשמיותו וחילונותו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה. מבבא לבבא מתגבר הרגש, שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם הנשמה בגעגועים של מעלה" (מתוך ספר הניגונים).
מילות הניגון מתהילים[1]: "אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקוותי, אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט".
ניגון זה הוא ניגון ק' בספר הניגונים.
מקורות
- ↑ תהילים פרק ס"ב פסוקים ז' וח'