הדרכת חתנים
הדרכת חתנים היא לימוד הלכתי ומעשי כהכנה לקראת החתונה. בעבר כללה ההדרכה את ההיבט ההלכתי-מעשי בלבד, ובעשור האחרון התפתח התחום כשהוא מציע אפשרויות הדרכה רחבות וכוללות יותר, המתייחסות גם להיבט הרגשי והזוגי, והיבטים נוספים.
היסטוריה
המעבר החד מעולם הבחרות לעולם הנישואין, כאשר החתנים הצעירים צריכים להיות בקיאים בתחומים חדשים שעד היום לא עסקו בהם ולא למדו אותם בצורה סדורה, וכל זאת בתקופה הקצרה שבין השידוך לחתונה - מצריך לימוד משותף עם אברך מבוגר הבקיא בהלכות ובמושגים, ומאפשר לקבל תמונה מלאה ונכונה של המושגים וההלכות הקשורות בחיי הנישואין.
בנוסף לכך, ההיבט הפרקטי הנלמד במסגרת ההדרכה, ומכונה גם 'השיעור האחרון', מצריך רגישות רבה יותר ונוהגים ללמוד אותו כמה שיותר קרוב לזמן החתונה עצמה.
בשנים עברו, היה נהוג שהכלה לומדת עם האמא והחתן מקבל את ההדרכה מהאבא.
עם חלוף השנים השתנה הסדר הנהוג בשל מספר סיבות, ובהן בושה של הילדים וההורים לעסוק יחד בנושאים אלו, חוסר זמן, וחוסר בטחון עצמי של ההורים בכך שיכולים להדריך את הילדים בצורה נכונה, והחתנים והכלות החלו ללמוד את ההלכות עם אנשים נשואים שהרגישו קרבה אליהם. לימוד זה נעשה בדרך כלל בחינם, ובשל כך גם לא הרגישו המדריכים שום חובה אישית כלפי החתנים.
לאורך השנים החלו מספר אברכים לעסוק בכך בצורה ממוסדת ואף לגבות על כך תשלום סימלי, שאיפשר להם להתמסר להדרכת החתנים כשבנוסף לכך צברו נסיון שאיפשר להם לסייע בהעברת החומר לחתנים, ולשימת לב ודגש על נקודות שונות המתעוררות תוך כדי הלימוד. בין מדריכי החתנים הוותיקים בקרב חסידות חב"ד ניתן למנות את הרב אליעזר ליכטשטיין, הרב נתן גלבשטיין, ועוד.
בעקבות הפער בין החתנים והכלות, כאשר הכלות עוברות בסמינר מסלול הכשרה נרחב העוסק רבות בתפקיד האשה והבית היהודי, ואף מתנהלות שיחות רבות בין התלמידות עצמן בנושא זה, בעוד אצל הבחורים הנושא לא נלמד כלל, ואף לא מהווה נושא שיחה בינם לבין עצמם, בשנים האחרונות החלו מדריכי החתנים לכלול בהדרכה גם עקרונות של התנהלות בריאה בחיי הבית היהודי, ואספקטים נוספים הקשורים לחיי המשפחה.
מלבד המדריכים עצמם, החלו לקום גם ארגונים העוסקים בהכשרת והדרכת חתנים לקראת חיי הנישואין, ובראשם ארגון 'דרך הבית' המציע ליווי החל מתקופת ההכנה לשידוך, ועד לחתונה עצמה, כולל אפשרות לפגישות ייעוץ והכוונה לבוגרי הקורסים גם לאחר החתונה.
ככל שחלף הזמן והתרבו העוסקים בתחום זה, הורגש יותר הצורך לפקח עליו ולהחיל סטנדרטים ברורים בהדרכה ובהתנהלות חיי הבית החסידי, כאשר הראשונים שעסקו בכך היו חברי בד"צ קראון הייטס בהובלת הרב יוסף ישעיה ברוין שהקים אגודה המפקחת על מדריכי החתנים בשכונה.
בהמשך לכך, החלו לעסוק בכך גם מכון למען ילמדו[1] ומכון הלכה חב"ד.
אף שאין התייחסות מפורשת מהרבי לצורך בלימוד מסודר אצל מדריך חתנים, רוב הרבנים והמשפיעים בקהילות חב"ד מצדדים שכיום כל חתן מחוייב לקבל הדרכה מסודרת אצל מדריך חתנים שהוכשר לכך באופן מקצועי.