ברכת המזון
ברכת המזון, היא מצוות עשה מהתורה.
ישנו ספק בהלכה אם נשים מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק ממהודיה של ברכת המזון "ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו", ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון.
אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך, שבברכת המזון הכוונה היא לעיכובא בכל מילה ומילה, וכל מילה שלא כיון בה - כאילו לא אמר תיבה זו כלל!
מים אחרונים
למים אחרונים נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתים. [1]
מנהגי ברכת המזון
מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" (=רבותי נברך) עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.[2]
הערות שוליים
משוב על הערך