טרקסין
טרקסין, היה קיר בעובי אמה שמבדיל בבית ראשון בין הקודש לקודש הקדשים. קיר זה היה בעובי אמה, ובגובה שלושים אמה. שמו היה טרקסין.[1].
ישנם שתי דיעות[2] בפירוש המילה "טרקסין", דעת רבינו תם היא שטרק הוא כמו טרוקי גלי[3], - וסין הוי סיני, כלומר שהיה מפסיק וסוגר את הלוחות שנתנו בסיני, שהיו מונחות בארון שהיה בבית קדשי הקדשים. ויש המפרשים טרקסין פנים וחוץ שאותה אמה היתה ספק אם מקודשת פנים או חוץ, ולכך היו שם שתי פרוכת כדאמרינן ביומא[4].
הפרוכת שהיתה בבית שני במקום הטרקסין
בבית שני לא היה אמה טרקסין, מפני שהיה גבוה יותר כנבואה -[5] גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, ונחלקו האמוראים[6], אם גדולת הבית השני מהראשון היתה בבנין, או בשנים, שהרי הבית הראשון עמד רק 410 שנים, בעוד שהבית השני עמד 420 שנה, והגמרא מסיימת כי למעשה שני הדיעות נכונים, מכיון שהבית השני גם עמד יותר שנים יותר מהראשון - כנ"ל, וגם היה גבוה יותר, ולכן לא היה קיר בגובה אמה יכול להחזיק מעמד בגובה גדול כל כך, לכן תיקנו פרוכת, כמו שהיה במשכן.
מכיןו שלא ידעו אם קדושת המקום בו היה ה"טרקסין", אם יש לו קדושת הקודש או קדושת קדש הקדשים, לכן שמו שני פרוכות המבדילות בין הקודש לקדש הקדשים, וביניהם היתה אמה במקום בו עמדה הטרקסין.
הפרוכת בבית המקדש הראשון
גם בבית המקדש הראשון היתה בפתח האמה טרקסין פרוכת, כמפורש בכתוב ובגמ', אלא שפרוכת מדין ומגדר מדין מחיצה, היתה רק במשכן ובבית שני, שזה נלמד מהכתוב (גבי המשכן) "והבדילה הפרוכת לכם גו'", משא"כ בבית ראשון לא היתה הפרוכת מדין "והבדילה הפרוכת גו'" — כי ההבדלה בין קודש וקודש הקדשים היתה ע"י כותל בנוי ומחיצה גמורה — והפרוכת (על פתח האמה טרקסין) היתה רק משום צניעות.
שני הענינים שבפרוכת
בענין הפרוכת הזה מצינו בקרא כמה לשונות: בציווי הראשון נאמר "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים", אבל לאח"ז בציווי הקמת המשכן נאמר "ושמת שם את ארון העדות וסכות על הארון את הפרוכת", ובהעשי' נאמר "ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות", וכיו"ב.
והיינו שיש שני ענינים בהפרוכת: א) מחיצה מבדלת בין הקודש ובין קודש הקדשים, ב) מסך על הארון.
ועפ"ז יש לעיין בדין אמה טרקסין שבבית ראשון:
דבפשטות הרי כיון שמקום אמה זו היה במקום פרוכת דמשכן ורק שזה היה כותל בנוי, צריך לומר שגם בו היו ב' ענינים אלה, מחיצה בין קודש ובין קודש הקדשים, וגם מסך על הארון, וזהו גם פירוש תיבת "טרקסין", כפי שהביא רש"י מירושלמי שפירושה "לשון פנים וחוץ", ובתוס' "וי"מ מלשון טרוקו גלי שסגור היה לפנים הימנו הלוחות שניתנו בסיני", דלהפירוש שזהו "פנים וחוץ" י"ל בפשטות שהוא מטעם שזהו כותל ה מפסיק בין פנים וחוץ , קודש הקדשים וקודש, והפירוש שהובא בתוס' הוא (בעיקר) מטעם זה שהוא מסך על הארון [והחילוק הוא רק מהו העיקר, זה שהוא מחיצה המפסקת או זה שמגן על הארון, שלכן לדעת רש"י שבעיקר הוא דין מחיצה נק' טרקסין ע"ש פנים וחוץ, משא"כ לפי' ר"ת וי"מ שבתוס'].
אמה טרקסין הוא גם חפצא ודין נפרד
ה. אך שיטת הרמב"ם היא, ששני הענינים הנ"ל שבפרוכת שבמשכן, הם רק בתור פרט וטפל בחלק אחר של המשכן ומקדש — מחיצה המשמשת את קודש הקדשים, או מגינה על הארון; אבל הרמב"ם ס"ל שלא הרי אמה טרקסין שבמקדש כהרי פרוכת שבמשכן, שהפרוכת כשמה כן היא, שמשמשת רק כמחיצה המבדלת, או כמסך על הארון, אבל ה"אמה טרקסין" יש בה גם מקום בפני עצמו, שהיא חפצא בפני עצמה, אלא שהיתה משמשת ג"כ לשני ענינים הנ"ל (הבדלה בין הקודש וקדשי הקד שים, וכן מסך על הארון), אבל זהו רק פעולתה ואינו מעצם גדרה.
וכן משמע מזה שנקרא מקום זה ב כתוב בשם בפ"ע "דביר" , וביותר מוכח כן מדברי הזהר , שמבאר הכתוב במלכים "ויהי ככלות שלמה לבנות את בית ה' ואת בית המלך", "דאיהו בית המקדש כגון עזרות ולשכות ובית האולם וה דביר", הרי שהזהר מנה ה"דביר" כא' מחלקי בית המקדש, ואיך שנפרש הטעם שהזהר מנה ד' ענינים אלה דוקא, הרי בכל אופן מוכח מזה שה"דביר" אינו רק פרט וטפל בחלק אחר של המקדש, אלא הוא ענין בפ"ע (כמו העזרות ולשכות ובית האולם).