רבי שמעון בן חלפתא
רבי שמעון בן חלפתא היה תנא, ובימיו של רבי יהודה הנשיא כבר היה לעת זקנותו[1].
הוא מובא בסוף מסכת נדה במאמרו הידוע "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום", ובכך סיים רבינו הקדוש את המשניות, כדי לסיים בענין השלום[2].
לפי סדר הדורות ועוד ספרים, התנא הידוע רבי יוסי בן חלפתא היה אחיו.
היה גם רבי שמעון בן חלפתא נוסף שהיה אמורא[3] וככל הנראה היו שני רבי שמעון בן חלפתא[4].
ענינו היה העלאת ניצוצות ממקום הטומאה (שם עון) מעולם החילוף (חלפתא)[5].
הוא היה עני מרוד, ולא היה לו להוצאות שבת ויום-טוב. והתפלל על כך, וניתנה לו אבן טובה מן השמים, ומכרה והוציא את הממון על הוצאות שבת ויום-טוב. כשראתה זאת אשתו, שאלה אותו על כך, וסיפר לה כל המעשה, ואמרה שאינה מסכימה לזה, כי לעתיד לבוא "יהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא". הלך ר' שמעון בן חלפתא לשדה והתפלל, וחזרו ונטלו אותה ממנו[6].
ומסיים במדרש: "רבותינו אמרו, הנס השני גדול מן הראשון", כי "משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי"[7].
קישורים חיצוניים
- רבי שמעון בן חלפתא מתוך שיחות לנוער -
הערות שוליים
- ↑ ראה מסכת שבת קנ"ב, סלעים נעשו גבוהים. התוועדויות תשמ"ו ח"ד עמוד 248. תורת שמואל תרל"ג ח"א עמוד נ"ז.
- ↑ הרבי, שם.
- ↑ חלפתא תורת מנחם תשט"ז חלק שני שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון. בשם רש"י (בעל ידי) מו"ק ט, ב. וראה מפרשי המשנה סוף עוקצין.
- ↑ אם כי בהתוועדויות תשמ"ו ח"ד עמוד 248 אומר הרבי שמדובר באותו אדם.
- ↑ עבודת ישראל פרשת בהר
- ↑ שמות רבה פנ"ב ג, ומדרש תהלים. וראה ביאורי הרבי בענין, שם.
- ↑ תענית כה, א (לגירסת העין יעקב והב"ח). הובא במת"כ לשמות רבה שם