פריה ורביה
פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה "ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ".
גדר המצווה
ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות "לשבת יצרה" המוטלת על כל אדם, בתור בן נח, גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה "פרו ורבו" המוטלת על כל יהודי.
חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת,[1] אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.[2]
הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם מפני ש"נפשו חשקה בתורה", ומסביר אדמו"ר הזקן שהיה אנוס, מפני שלא היה יכול להסיח דעתו מהתורה אפילו לרגע קט.[3]
בשנת תש"מ הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ועל "תכנון המשפחה".
קירוב הגאולה
במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף".[4]
מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו ר"ל, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדיעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".[5]