מהפכת סדום ועמורה
חטאי סדום ועמורה
בימיו של אברהם אבינו כלל השטח את הערים סדום, עמורה צבויים, צוער ואדמה, חטאיהם של תושבי ערים אלו היו רעים, בתורה נאמר:"אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד"[1] ו"חטאתם כי כבדה מאוד"[2].
במדרש ובתלמוד מתואר באנשי סדום היו מונעים מאורחים מלהגיע אליהם ולחלוק מהנחלים והאדמה שהיו בהם[3], ע"י כך שהיו מקצרים ומארכים את גופם של האורחים היו מנסים להיכנס לעירם, גם לאנשי עירם הם התייחסו שלא כהוגן, במדרש מסופר שהם חוקקו שאסור לעזור לעניים,ומי שעוזר נידון למוות[4], ביתו של לוט, פלוטית שנתן לאחד העניים אוכל נתפסה ע"י אנשי סדום ונידונה לשריפה, לפני שנשרפה היא התפללה וצעקה לה':"ריבונו של עולם! עשה משפטי ודיני!", צעקתה הגיעה עד לכיסא הכבוד,והקב"ה אמר:"ארדה נא ואראה אם כצעקתה – כצעקת הנערה הזו – עשו אנשי סדום"[5].