עשה כאן ארץ ישראל
בשנת תרי"ז שאל אחד החסידים הגדולים את הצמח צדק על דבר נסיעה לארץ ישראל ת"ו ואמר שהוא מאד משתוקק ללשקוד שם בתורה ועבודה ויענהו הצ"צ לר' הלל מפאריטש לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל[1].
מבאר הרבי הריי"צ שארץ היא גם מלשון רצון וישראל מלשון "ישר אל" שמבטא את הנשמה המלובשת בגוף, וצירופם יחד הוא הרצון העצמי של הנשמה לבצע את הכוונה העליונה.
הישיבה בארץ ישראל היא שבכל מקום אליו נשלחו בני ישראל עד לבוא הגאולה, על ידי עבודת הבירורים באותו מקום יגלו את הרצון העצמי שבנשמתם שמתגלה במסירות נפש, והכלי לזה הוא תורה כי לכל אחד מישראל יש חלק בתורה ועל ידי לימוד התורה יש לו כח להפוך את מקום החולין בו הוא גר לארץ ישראל.
הרבי הסביר שעל כל אחד לדעת שהמקום בו הוא נימצא הוא המקום הטוב ביותר עבור מילוי שליחותו בעולם הזה ואינו צריך לחשוב מה היה אילו הייתי במקום אחר אלא לעשות את העבודה בשלימותה כאן ועכשיו, כיון שהמקום בו הוא נמצא כולל בתוכו את כל העולם כולו, והפיכת המקום הזה לארץ ישראל בשלימות תביא לגאולה שלימה לכל חלקי העולם האחרים[2].
הערות שוליים
- ↑ במקור שם - ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראלאגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר.
- ↑ דבר מלכות פינחס.