המושבות היהודיות בפלך חרסון

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

המושבות היהודיות בפלך חרסון, הינם ישובים יהודים שהוקמו על ידי אדמו"ר האמצעי.

קבלת אישור התיישבות

לאחר נצחון מלחמת נפליון, הצר ברוסיה רצה להעניק למשפחת אדמו"ר הזקן מתנה הכרה בכך שאדמו"ר הזקן היה בצידו בעת המלחמה.

אדמו"ר האמצעי ביקש בשביל כך שיאשר ליהודים להקים מושבים חקלאים בפלח חרסון.

הבקשה התקבלה. והצאר שלח אישור להתיישבות.

אדמו"ר האמצעי ביקש מיהודים ומחסידים להעתיק למושבות והבטיח שיבא לבקרם

בשנת ? הגיע אדמו"ר האמצעי לבקרם, ולאחר מכן שלח את ר' הלל מפריטש שיבקרם במקומו.

באחד ממסעותו בפלח חרסון נפטר ר' הלל ב י"א מנחם אב.

הישוב הראשון שהוקם בשם "שדה מנוחה" (סעידע מענוכא, באידיש). ההתיישבות‬ כונתה "שדה מנוחה הגדולה", לאחר שנוסדה גם "שדה מנוחה הקטנה".

ההתיישבות נקראת^[1] על שם בתו של אדמו"ר האמצעי מרת מנוחה שנפטרה בצעירותה^[2].

סיפורה של ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה הסתיים בצורה טראגית.

ב כ"ד אלול תש"א - ריכזו הנאצים ועוזריהם את יהודי המקום ברפת, הריצו אותם בקבוצות של שישים איש אל התעלה – וירו בהם.

כך הושמדה בשיטתיות נאצית כלל האוכלוסייה היהודית שחייתה באזור ומנתה כ-15 אלף נפש. מאז גוועו המושבות היהודיות בערבות חרסון ולא קמו עוד לתחייה.

רק שתי מצבות על קברי אחים נותרו – זכר ליהודי שדה מנוחה.

כך הסתיים רצף של 135 שנות התיישבות יהודית חקלאית בדרום אוקראינה.