תורת אמת חברון
בשנת תרע"א יסד כ"ק אדמו"ר הרש"ב את ישיבת "תורת אמת" בעיר חברון, ארץ-הקודש.
היה זה כאשר בשלהי אותה שנה שלח לשם קבוצת תלמידים ובראשם הרב שלמה זלמן הבלין במטרה ליסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת תומכי תמימים.
תאריך זה, שנת תרע"א, הוא על פי ה"ראשי פרקים" שנדפסו בהקדמת קונטרס חנוך לנער (ברוקלין תש"ג), ומשם גם תוקן במהדורה השניה של לוח 'היום יום' (תשי"ז) – על פי יומנו ורשימותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים רק בכ"ד מר חשון שנת תרע"ב, ולחברון עצמה הגיעו כמה ימים אחר כך, בכ"ח מר חשון.
במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל המשפיע והתלמידים העולים לחברון, כותב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ): "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת הישיבה בירושלים עד היום הזה.
מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שני קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "מגן אבות חברון" שהוקמה על ידי חסידי חב"ד תושבי חברון), ואילו מקום השינה נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"בית רומנו", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו".
הקבוצה הראשונה של התלמידים שנבחרו לנסוע לחברון מנתה שבעה מבחירי התלמידים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון היתה למוסד תורני וב השפעה ולמרכז לחסידות בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט.
כך נמשכו הלימודים במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת תרע"ד, שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד גרמניא, והתלמידים והמשפיע אזרחי רוסיא נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ, ודרך מצרים הגיעו בחזרה לרוסיא.