כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו
"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" הוא פסוק בישעיהו[1] המרמז על החלוקה לארבע עולמות - אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.
ביאור הפסוק על פי חסידות
- "כל הנקרא בשמי" מוסב על עולם האצילות, שם שורה אור אין סוף ממש, ולכן עולם זה נקרא בשמו של הקדוש ברוך הוא ממש.
- "ולכבודי" מוסב על מלכות דאצילות, שספירת המלכות נקראת בשם "כבוד", וספירה זו נמשכת בשלושת העולמות בי"ע, "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
- "בראתיו" מוסב על עולם הבריאה. בריאה היא יצירה מיש ואין, וכך גם עולם הבריאה הוא נוצר יש מאין מעולם האצילות, והוא התחלת היש.
- "יצרתיו" מוסב על עולם היצירה. יצירה היא יצירה של יש מיש.
- "אף עשיתיו" מוסב על עולם העשיה. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל ומרוחק מעולם בריאה ויצירה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ פרק מג, פסוק ז