חיים הלברשטאם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "חיים הלברשטאם" מפנה לכאן. לערך העוסק במנהל מכון WLCC וחבר בדק הבית של 770, ראו חיים ברוך הלברשטאם.

רבי חיים הלברשטאם מצאנז - ה'דברי חיים'

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז - כ"ה בניסן תרל"ו), המכונה "הדברי חיים" - על שם ספרו, היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

תולדות חיים

נולד בשנת תקנ"ז בעיר טארנוגרוד שבגליציה למרים, בתו של ר' משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מאשתו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור וכאיש צדיק וקדוש עליון, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.

רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הינו בנו הגה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-זאמיגראד, באבוב, סטרופקוב, חסידות צאנז-גריבוב.

נפטר ביום כ"ה בניסן תרל"ו.

רבי חיים וחב"ד

רבי חיים כותב על אדמו"ר הזקן בהערצה "מי לנו גדול באחרונים ממנו."[1]

רבי חיים מזכיר את אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת דברי חיים[2] "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש".

מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא בדביקות עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת הרבי מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי תורת הסוד.

בשו"ת צמח צדק[3] יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר פלפול דוחה הצמח צדק את דעת רבי שלמה קלוגר שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר[4].

מספריו

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:

הערות שוליים

  1. שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)
  2. אבן העזר ח"ב סימן פ
  3. חלק א' אבן העזר סימן פו
  4. רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח