טהרה
טהרה היא שם נרדף לקדושה, המסמלת לרוב סור מרע לעומת קדושה המסמלת עשה טוב וענין חיובי. בהלכה מסמלת הטהרה שלילת טומאה החלה על אדם או כלים, כגון טומאת מת, ובנושא זה עוסקת המשנה בסדר טהרות.
בחסידות
המילה טהור היא מלשון הכתוב "כעצם השמים לטהר" ומלשון התרגום "צהרים - טיהרא", שהוא מלשון בהירות החל על הנשמה הדבוקה בעולם האצילות. אך לא שייך שם זה אלא בבחינת איזה דבר שהוא יש ונתפס בו איזה ממשות, אלא שממשות זו היא בהירה וזכה מאוד ואינה מסתירה את האור האלוקי, והם הכלים של הספירות העליונות.
לעומת זאת, המילה קדוש משמעותה בלשון הקודש הבדלה והפרשה, ולכן עיקר כינוי זה חל על האורות העליונים שמובדלים ומושפטים מכל הגדרה ומהות מסויימת, כמאמר הזוהר - "לית מחשבה תפיסא ביה ולאו מכל אלין מדות כלל".