לחיות גאולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

לחיות גאולה הוא קריאה של הרבי בשלהי שנת תשנ"א ובשנת תשנ"ב בו הוא מבאר את העבודה של דורנו לאחרי שנסתיימה עבודת הבירורים. ענינה להביא את אור הגאולה בעולם על ידי "קבלת פני משיח" והחדרת הרעיון ש"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ו"לפקוח את העינים" ולראות שהכל מוכן לסעודה ומשיח צדקנו כבר נמצא בעולם. פעולות אלו מגלים את המשיח בעולם בפועל ומביאים את הגאולה השלימה.

עניינה ומטרתה

כפי שאמר והכריז הרבי כמה פעמים שבזמננו העולם כבר מוכן ומתוקן לגאולה וסיימו כל ענייני העבודה לצורך הכנת העולם לגאולה, הודיע הרבי שהעבודה הנדרשת בדורנו הוא להמשיך ולגלות את הגאולה עצמה בתוך העולם על ידי שהוא חי ומתנהג בדוגמת העבודה בזמן הגאולה - לחיות היום בגלות חיי גאולה. בעבודה זו הוא מגלה את הגאולה בעולם.

"לקבל פני משיח צדקנו"

בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה: שמשיח כבר התגלה! לפי שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח אלא שאינו מתגלה לפי שהעולם אינו מוכן ומכיוון שהעולם כבר מוכן ממילא אין לו עיכוב והוא כבר התגלה (וכמו שכבר רואים בעולם מאורעות שהם פעולתיו של משיח[1]) ועל פי האמור שמשיח נמצא מצד עצמו בהתגלות אם כן העבודה היא לא לפעול את התגלותו[2] אלא העבודה היא לקבל את הגלוי על ידי עבודת האדם.[3] (כל זמן שהאדם לא יקבל בכוחות עצמו ובעבודתו לא יתגלה הגלוי בפועל.)

"כל ימי חייך להביא לימות המשיח"

ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ולא "לרבות" וכיו"ב, המשנה מדגישה (על פי הביאור הפנימי: שעל האדם בכל ימי חייו להביא את המשיח [4]) שהוא דבר שדרוש להביאו ולטרוח ולקבלו ולא לחכות שיתגלה ויגיע מעצמו אליו. שכל פעולותיו של האדם - "כל ימי חייך", צריכים להיות חדורים ומאירים בענין המשיח "להביא (בתוכם ועל ידם) לימות המשיח"[5]

ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפקוח את העינים ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה"[6]

מהותה

שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח (הוא מרגיש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה)

בענייני העולם הוא חדור ומתנהג בהכרה ש"אתה פעלתו" כפי שיהיה בימות המשיח - שבכל דבר יורגש מציאותו וחיותו האמיתיים ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו". וכן באכילתו ובשתייתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שמשתוקק לאכילה והשתייה בסעודת שור הבר והלווייתן ויין המשומר)[3]

וכל מעשיו הם עם מטרה אחת "להביא לימות המשיח", עבודת ה' שלו הן עם עצמו והן עבודת השליחות בהפצת היהדות והמעיינות עיקר עניינו הוא "לקבל פני משיח צדקנו".[5]

בתורה

הוספה בלימוד התורה בכלל נגלה וחסידות (כמו הגלוי לעתיד שיהיה גלוי אלוקי בלי גבול).[7]

בלימוד הלכות התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח.[8]ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן לימוד הלכות בית הבחירה (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות). [9]


וכן בלימוד תורת החסידות, מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד בתורת החסידות - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'".

ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה):

א. ברחבות ובעניינים העמוקים שבתורת החסידות דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת המדות לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי האדמו"ר האמצעי באופן של רחובות הנהר וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ופלפול התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) [10]

ב. בהבנה והשגה, "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"[11] עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י האדמו"ר מוהרש"ב במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת תומכי תמימים). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"[3]

עניינה בנפש האדם

העבודה בפועל

בכדי לחיות גאולה שכל מציאות האדם תחיה חיי גאולה, מוכרח שהשכל יהיה חדור בענייני הגאולה ומשם יתפשט לרגש הלב עד שמחשבתו דיבורו ומעשיו של האדם יהיו באופן המתאים לזמן הגאולה.

זו היא הסיבה שהרבי ביאר והודיע שנמצאים על סף הגאולה והנה זה משיח בא וסיימו את כל ענייני העבודה, בכדי שמהתבוננות ותקיעת הדעת והמחשבה בזה, יחיה האדם חיי גאולה.[12]

לימוד ענייני גאולה ומשיח

אמנם מכיוון שמצד הגלות הפנימית של האדם הוא מרגיש מחוץ לגאולה עדיין וחיי חיים גלותיים (על אף שעל פי האמת הגאולה כבר כאן) לכן העצה לזה הוא על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח. שעל ידי שקיעתו בלימוד עניינים אלו יחל לחיות חיי גאולה, לפי שבכח התורה[13] להחדיר גם באדם שנמצא בגלות ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחיה גאולה.[14]

ועל לימוד התורה בכלל נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".[15]

(לימוד התורה (בענייני גאולה ומשיח) אינו רק "עצה הגיונית" להחדיר הגאולה בנפש האדם אלא יש לה שייכות מיוחדת לגאולה, מפני שהתורה שרשה בספירת התפארת ועניינה של ספירה זו היא חיבור שני הפכים (חסד וגבורה רצוא ושוב) ובזה שייכת היא לגאולה לפי ש:

א.גם הגאולה היא חיבור, לפי שהגאולה אינה מבטלת את הגלות אלא מתגלית בתוך הגלות (כידוע ש"גאולה" היא הוספת האות א' בתוך המילה "גולה") כלומר, בגאולה תתגלה שהתוכן והפנימיות של הגלות היא עצמה גילוי אלוקי נעלה ביותר.

ב. עניינו של מלך המשיח יהיה הן "רב" והן "מלך" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.[16])

ראה גם

הערות שוליים

  1. ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב וראה בשורת הגאולה
  2. ראה שיחת פרשת וישלח תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 367 הערה 112
  3. 3.0 3.1 3.2 שיחת שבת פרשת וירא תשנ"ב שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "וירא נ"ב" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  4. כפשוטו הכוונה שמהפסוק "כל ימי חייך" לומדים אנו שיש צורך להזכיר את יציאת מצרים אף בימות המשיח
  5. 5.0 5.1 שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 298)
  6. שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב
  7. שיחת פרשת ואתחנן תשנ"א 137
  8. ח' מרחשוון תשנ"ב
  9. שיחת פרשת בלק תשנ"א
  10. שיחת ח מרחשוון תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא תשנ"ב (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות קיני קניזי וקדמוני ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.
  11. התמים חלק א עמוד כד
  12. שיחת שבת פרשת בלק תשנ"א סעיף י
  13. לבד זאת שכששכלו שקוע בזה הרי זה פועל על כל הנפש יש בזה גם כח התורה ראה להלן.
  14. ראה באריכות שיחת פרשת בלק תשנ"א
  15. אבות פרק ו משנה ב. (שיחת שבת פרשת בלק תשנ"א, הערה 97).
  16. שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א