חיבוט הקבר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


חיבוט הקבר אחד מהעונשים שמקבל האדם לאחרי המיתה.


העונש

חיבוט הקבר הוא עונש המוזכר בקבלה על הנאה שאינה לשם שמים. ביאור על חיבוט הקבר מוזכר בפרקים הראשונים של ספר התניא. כמו כן בספר ראשית חכמה הובא מדרש הנקרא "מסכת חיבוט הקבר" המתאר את עונש חיבוט הקבר."מסכת חיבוט הקבר" הוכנסה גם לתוך "מסכת שמחות" אחת מן המסכתות הקטנות של התלמוד. חיבוט הקבר מוזכר בקצרה גם בחיבור "שיעור קומה", חיבור מיסטי קדום העוסק בתיאור גודלו של הגוף האלוהי.


סגולות

העולים לקבר המת, כדי להתפלל לעילוי נשמתו, קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר. כמו כן כדי להפטר כליל מחיבוט הקבר מובא שעל האדם להיות מגומלי חסדים, להתפלל מתוך כוונה אמיתית, ולהיות מכניס אורחים. סגולת השבת מהווה גם היא כדרך להפטר מעונש זה על כן אלו שהובאו לקבורה בסמוך לכניסת השבת נפטרים מעונש חיבוט הקבר.

תניא [1]

ולכן צריך הגוף לחבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו
שקיבל בהונאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין
אא"כ מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש
תניא- לקוטי אומרים פרק ח'

כלומר האדמו"ר הזקן מסביר שחיבוט הקבר מגיע על הנאה מעולם הזה לא לשם שמים, ולכן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו אינו מקבל חיבוט הקבר.

היום יום[2]

השיעור להפטר מחיבוט הקבר הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאומר אותיות התורה, תהילים וכו'.
לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא ע"י חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהילים בע"פ
תניא- לקוטי אומרים פרק ח'


הערות שוליים

הערות שוליים

  1. תניא פרק ח'
  2. היום יום ז' טבת