חיצון

לאדם ישנם שלושה לבושים באמצעותם הוא עובד את עבודתו. עבודה זו (באופן זה) היא רק בחיצוניות של האדם.

החיצון הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות.

ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה.

אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין צד השמאלי".

בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.

הרבי הרש"ב אומר: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.

מקורות

• ספרי השיחות של האדמו"ר הקודם.
• ליקוטי דיבורים.

ראו גם

• חיצוניות (בחסידות)