עולם התוהו הוא כינויו של השמיטה הראשונה, הקודמת לשמיטה זו שהיא עולם התיקון. ענינו של עולם התוהו הוא שהיו אורות מרובים וכלים מועטים. שכל ספירה בעולם התוהו היתה מאירה בתוקף, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. משום כך, בעולם זה הייתה שבירת הכלים, שהכלים של עולם התוהו נשברו, והאורות נתפרדו, עד שנפלו לעולמות בי"ע. על ידי עבודתו של האדם מתוקנים הניצוצות שנפלו לעולמות בי"ע ועולים הם לעולם האצילות, שהוא עולם התיקון.

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

מבואר כי ז' מלכין קדמאין שייכים לעולם התוהו, שהם ז' תחתונות של עולם התוהו שבהם הייתה השבירה, ולכן נאמר בהם "וימלוך וימות". עולם התוהו הוא ענינו של עשיו, לעומת עולם התיקון שענינו הוא יעקב.

כינוי אחר לעולם התוהו הוא עולם הנקודים. שעולם זה הוא העולם האמצעי מבין עולמות עקודים נקודים ברודים. שלפני עולם התוהו, בעולם העקודים, היו הספירות כולם עקודים בכלי אחד. בעולם התוהו, שהוא עולם הנקודים, התחלקו הספירות לכלים נפרדים. בעולם הברודים שהוא עולם האצילות הספירות מחולקות לכלים נפרדים, אך כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות, מפני הביטול שבה.


ענינו

ההפוך של עולם התיקון . בספר בראשית מובא ישר בהתחלה , "תוהו ובוהו וחושך על פני תהום", וזאת מעצם מיקומו בסדר העולמות - הכי גבוה והכי בראשיתי.

שבירת הכלים

בתורת הקבלה שמבוארת ע"י תורת החסידות , מצביע על מצב העולם 'שלפני' תחילת ה'עבודה' .

בד"כ עולם התוהו משתייך כשמו כן הוא - לחוסר סדר , דהיינו , נמצאים כל ה'אורות' וכל ה'כלים' , אבל דא עקא הם אינם מסודרים .

ההמשך המתבקש , ע"מ לתקן אותו , הוא לפי הסדר ה'כרונולוגי' והתבניתי , שהוא כך: שבירת הכלים , והתחלת הרכבת הפאזל מחדש, אבל הפעם ביתר תשומת לב , עם פחות אורות והרבה יותר כלים.

בתורת הקבלה מיוחס עולם התוהו לעשיו , שבו היו אורות עצומים אבל כלים קטנים (לא מפותחים), שלא הצליחו להכיל את עוצמת האורות ולבסוף נשברו , שלכן היה שעיר . ואילו עולם התיקון מיוחס ליעקב , שהעדיף אומנם אורות קטנים בהרבה, אבל עם כלים רחבים , שלא ישברו עוד פעם (שלכן היה איש חלק, ללא שער) .

בקבלה - בדרך כלל מיקום עולמות התוהו - הינו למעלה מעולם ה'אצילות' שממנו ומטה מתחילים עולמות התיקון .