פסח הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים בט"ו ניסן ומסתיימים בכ"א בניסן. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת חז"ל והוא נמשך עד לכ"ב ניסן.

היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם שביעי של פסח, (ובחו"ל היום השמיני שמוסיפים מכונה אחרון של פסח) והוא נחגג זכר לקריעת ים סוף.

מצוות החג

  • איסור אכילת חמץ ואיסור קיום חמץ בכל מקום הנמצא תחת רשותו. האיסור הוא אפילו על פירור חמץ, לכן נזהרים ומנקים את הבית היטב לפני החג.
  • אכילת מצה, המצווה נתקנה זכר למצות שאכלו בני ישראל כשיצאו ממצרים, שנאמר: "בערב תאכלו מצות"[1]. המצוה היא לאכול בלילה הראשון כמות של כזית מצה.
  • אכילת מרור, שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו" [2], המצווה הוא לאכלו בלילה הראשון של החג, זכר לכך שהמצרים מררו רת חיי בני ישראל בעבודת פרך במצרים, למצווה נוהגים לאכול חסה עם חזרת.
  • הוספה בשמחה בכל שבעת ימי החג, שנאמר "ושמחת בחגיך".

בחסידות ניתן הסבר פנימי ורוחני לכל אחד ממצות אלו:

על אכילת מצה מבאר אדמור הזקן: "מצות יאכל את שבעת ימים"[3], להאכיל מצה שהוא מוחין דאבא, את שבעת הימים, שהם ז' מדות, דהיינו להמשיך ביטול בכל ז' המדות [4].

איסור אכילת והחזקת חמץ על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל את הישות והגאווה וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמריי.

ליל הסדר

בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר הגדה של פסח, והם: ארבע כוסות, אכילת מרור, אכילת מצה, אמירת הלל, החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות.

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.

ארבע קושיות

ההגדה של פסח מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,

בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול.

הרבי מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל לליל הסדר ואינו מודע לתורה ומצוות, ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם.

את הסעודה חותמים במשפט הנסוך בתקווה לבא הגאולה תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

בפנימיות התורה

הרבי מבאר את ארבעת הקושיות[5] על פי תורת החסידות, בהקשר לגלות והגאולה.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?

  1. שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, הלילה הזה שתי פעמים - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
  2. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), הלילה הזה כולו מצה - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
  3. שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. הלילה הזה כולו מרור - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
  4. שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. הלילה הזה כולנו מסובים - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.

שמות החג

בתורה נקרא החג בשם "חג המצות", אך בשולחן ערוך וכן בשפת העם הוא נקרא בשם "חג הפסח". הרבי מסביר כי החג נקרא בשם חג הפסח ע"ש קרבן פסח, והוא על דרך השמות חג המצות, השבועות, הסוכות. ובפרט לפירוש המכילתא[6] שע"י הקרבן פסח - פסח ה' על בתי בני ישראל. ואף שזמן קרבן הפסח הוא בערב פסח והלילה שאחריו - הרי גם חג השבועות הוא ע"ש ז' שבועות שקדמו לו. [7]

מעות חיטים

מידי שנה בשנה מידי חג הפסח גובה מחנה ישראל מעות חיטים - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מאנ"ש בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של הרבי הרב שלום מענדל סימפסון. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש.

זהירות מחמץ

  ערך מורחב – חמץ

במקומות רבים נוהגים כי לא אוכלים זה אצל זה בחג הפסח. בהקשר זה מסופר, כי פעם נכנס כבוד קדושת הר' חיים אברהם (בן רבינו הזקן) אל אדמו"ר האמצעי בחג הפסח לאמר "גוט יום טוב". וסיפר אז - הר' חיים אברהם - שרבינו הזקן אמר: פסח דארף איינער דעם אנדערען ניט מכבד זיין באכילה ושתיה, אבער נעמען אליין מעג מען (פסח לא צריך לכבד אחד את השני באכילה ושתיה, אבל לקחת לבד מותר)[8].

ראו עוד

קישורים חיצוניים

חסידות על חג הפסח

מדיה לחג הפסח

וידאו מהרבי

שונות

הערות שוליים

  1. שמות יב, יח
  2. במדבר ט, יא
  3. בא יג, ז
  4. אור התורה בא ע' שמג
  5. היום יום י"ט ניסן.
  6. בראשית יב, כז.
  7. שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)
  8. תבנית:היום יום/כ' ניסן