אליעזר זוסיא פרטיגול – הבדלי גרסאות
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] סבל יסורים רבים וכמה פעמים ניצל ממות. אחרי המלחמה פעל במסירות נפש להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרישמיים כילדיו הביולוגיים. כשהמצב בצ'רנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, הבריח את היתומים לעיר בוקרשט ב[[רומניה]] ודאג שידאגו להם שם כהוגן, בגשמיות וברוחניות. הרב פרטיגול נרדף גם הוא בשל פעילותו הציבורית, על ידי ה[[קומניסטים]] ב[[רומניה]]. הוא אסרו אותו בכלא ועינו אותו. כאשר שוחרר החל לפעול בחשאי להצלת ילדיו המאומצים מרומניה, אך בעקבות כליאתו בשנית ב[[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] יחד עם בנו ר' ישראל אברהם פרטיגול (האדמו"ר הנוכחי), הופסקה הפעילות. הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב שבת קודש 'נחמו' שנת [[תשי"ט]] הם שוחררו{{הערת שוליים|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפלת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים. בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ב[[ראש חדש]] [[ניסן]] שנת [[תש"כ]], הצליח לצאת מרומניה והוא נסע לשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח בית כנסת ופעל להצלת יהודי רומניה. | בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] סבל יסורים רבים וכמה פעמים ניצל ממות. אחרי המלחמה פעל במסירות נפש להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרישמיים כילדיו הביולוגיים. כשהמצב בצ'רנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, הבריח את היתומים לעיר בוקרשט ב[[רומניה]] ודאג שידאגו להם שם כהוגן, בגשמיות וברוחניות. הרב פרטיגול נרדף גם הוא בשל פעילותו הציבורית, על ידי ה[[קומניסטים]] ב[[רומניה]]. הוא אסרו אותו בכלא ועינו אותו. כאשר שוחרר החל לפעול בחשאי להצלת ילדיו המאומצים מרומניה, אך בעקבות כליאתו בשנית ב[[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] יחד עם בנו ר' ישראל אברהם פרטיגול (האדמו"ר הנוכחי), הופסקה הפעילות. הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב שבת קודש 'נחמו' שנת [[תשי"ט]] הם שוחררו{{הערת שוליים|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפלת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים. בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ב[[ראש חדש]] [[ניסן]] שנת [[תש"כ]], הצליח לצאת מרומניה והוא נסע לשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח בית כנסת ופעל להצלת יהודי רומניה. | ||
בשנת [[תשכ"א]] | בשנת [[תשכ"א]] נסע לביקור ב[[ארץ הקודש]] ובמשך השנים מאז הרבה לבקר בה. הקים בארץ ישראל את מוסדות "חסד לאברהם" להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה. הרב [[בן ציון גרוסמן]], מחברי ההנהלה ומהמחנכים של המוסד, מספר שמוסד זה הציל עשרות אברכים בני תורה. | ||
לפני מותו כתב בצוואתו, בפנייתו אל היתומים שגידל: | לפני מותו כתב בצוואתו, בפנייתו אל היתומים שגידל: | ||
{{ | {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=כן | ||
|מקור=מתוך צוואתו ליתומים שהיו תחת חסותו | |||
|תוכן=זכרו נא שהייתי מסור לכם מיום דעתי אתכם. לא היה אוהב קרוב ממני. בגוף, בממון, ביסורים רבים שעברו עלי לא-עלינו. כמעט כל יום ערב ובוקר עמדתי על המשמר להשגיח אם כבר אכלתם, שתיתם, וכדומה. וגם שכרתי לכם מלמדים מצוינים ושילמתי שכר לימוד כראוי כדי ללמד אתכם, להאיר עיניכם בתורת השם, ולהדריככם בדרך הטוב והישר . . אבקש מאד להשמר מביטול תורה ומדברים בטלים. הלא מימי ילדותכם נתגדלתם אצלי כבנים, אבקשכם מאד, עשו נא נחת רוח לנשמתי, הוסיפו נא ללמוד תורה באהבה ושמחה . . מלבד שתקיימו מצות תלמוד תורה, מלבד זה יתוסף לכם מצות חסד של אמת שתעשו עם נשמתי. | |||
}} | |||
בחמש שנותיו האחרונות סבל ממחלת לב ובנו, ר' ישראל אברהם פרטיגול החל למלא את מקומו | |||
בחמש שנותיו האחרונות סבל ממחלת לב ובנו, ר' ישראל אברהם פרטיגול החל למלא את מקומו. בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] שנת [[תשמ"ב]] נפטר בהיותו בן שמונים וארבע ומנוחתו כבוד במונסי. | |||
==הקשר עם חב"ד== | ==הקשר עם חב"ד== | ||