אליעזר זוסיא פרטיגול – הבדלי גרסאות
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כשהתמנה לרב כבר היה הרב פרטיגול בקיא ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] והוסמך על גדולי הרבנים בתקופתו{{הערת שוליים|בין המסמיכים; רבי חיים מרדכי רוללר, אב"ד ניאמץ בעל "באר מים חיים". רבי יהודה לייב צירלסון מקישינוב ועוד.}}. בשנת [[תרע"ח]] כתב עליו ר' בצלאל זאב שפרן מבאקוי: {{ציטוטון|האברך הרב המופלג בתורה ואוצרו יראה טהורה, ענוותן ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו, שייף עייל ושייף נפק וגריס באורייתא תדירא, משנתו סדורה, כל מן דין סמוכו לנא, הולך תמים, מוסמך בסמיכות חכמים, מורנו הרב אליעזר זוסיא נרו-יאיר}}. בתקופת כהונתו כרב בסקולן היה נואם ומלהיב את קהילתו ללימוד תורה וליראת השם. כדי להקל על בני קהילתו להתמצא בהלכות שבת, כתב קונטרס שמסכם את הלכות שבת ב[[עברית]] וב[[אידיש]]. הקים גם תלמוד תורה עבור ילדי העיר, דאג ל[[כשרות]] האוכל בחנויות שבעירו ונלחם נגד דעות כפרניות שהחלו להתפשט באותה תקופה. בשנת [[תרצ"ה]], לאחר עשרים שנות רבנות בסקולן, יעץ לו ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]], רבי [[מרדכי שלום יוסף]], לעבור לעיר צ'רנוביץ ב[[אוקראינה]], שם הוכתר כ[[רב]] העיר וכנשיא [[אגודת ישראל]]. | כשהתמנה לרב כבר היה הרב פרטיגול בקיא ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] והוסמך על גדולי הרבנים בתקופתו{{הערת שוליים|בין המסמיכים; רבי חיים מרדכי רוללר, אב"ד ניאמץ בעל "באר מים חיים". רבי יהודה לייב צירלסון מקישינוב ועוד.}}. בשנת [[תרע"ח]] כתב עליו ר' בצלאל זאב שפרן מבאקוי: {{ציטוטון|האברך הרב המופלג בתורה ואוצרו יראה טהורה, ענוותן ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו, שייף עייל ושייף נפק וגריס באורייתא תדירא, משנתו סדורה, כל מן דין סמוכו לנא, הולך תמים, מוסמך בסמיכות חכמים, מורנו הרב אליעזר זוסיא נרו-יאיר}}. בתקופת כהונתו כרב בסקולן היה נואם ומלהיב את קהילתו ללימוד תורה וליראת השם. כדי להקל על בני קהילתו להתמצא בהלכות שבת, כתב קונטרס שמסכם את הלכות שבת ב[[עברית]] וב[[אידיש]]. הקים גם תלמוד תורה עבור ילדי העיר, דאג ל[[כשרות]] האוכל בחנויות שבעירו ונלחם נגד דעות כפרניות שהחלו להתפשט באותה תקופה. בשנת [[תרצ"ה]], לאחר עשרים שנות רבנות בסקולן, יעץ לו ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]], רבי [[מרדכי שלום יוסף]], לעבור לעיר צ'רנוביץ ב[[אוקראינה]], שם הוכתר כ[[רב]] העיר וכנשיא [[אגודת ישראל]]. | ||
בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] סבל יסורים רבים וכמה פעמים ניצל ממות. אחרי המלחמה פעל במסירות נפש להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרישמיים כילדיו הביולוגיים. כשהמצב בצ'רנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, הבריח את היתומים לעיר בוקרשט ב[[רומניה]] ודאג שידאגו להם שם כהוגן, בגשמיות וברוחניות. הרב פרטיגול נרדף גם הוא בשל פעילותו הציבורית, על ידי ה[[קומניסטים]] ב[[רומניה]]. הוא אסרו אותו בכלא ועינו אותו. כאשר שוחרר החל לפעול בחשאי להצלת ילדיו המאומצים מרומניה, אך בעקבות כליאתו בשנית ב[[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] יחד עם בנו ר' ישראל אברהם פרטיגול (האדמו"ר הנוכחי), הופסקה הפעילות. הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב שבת קודש 'נחמו' שנת [[תשי"ט]] הם שוחררו{{הערת שוליים|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפלת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים. בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו | בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] סבל יסורים רבים וכמה פעמים ניצל ממות. אחרי המלחמה פעל במסירות נפש להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרישמיים כילדיו הביולוגיים. כשהמצב בצ'רנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, הבריח את היתומים לעיר בוקרשט ב[[רומניה]] ודאג שידאגו להם שם כהוגן, בגשמיות וברוחניות. הרב פרטיגול נרדף גם הוא בשל פעילותו הציבורית, על ידי ה[[קומניסטים]] ב[[רומניה]]. הוא אסרו אותו בכלא ועינו אותו. כאשר שוחרר החל לפעול בחשאי להצלת ילדיו המאומצים מרומניה, אך בעקבות כליאתו בשנית ב[[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] יחד עם בנו ר' ישראל אברהם פרטיגול (האדמו"ר הנוכחי), הופסקה הפעילות. הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב שבת קודש 'נחמו' שנת [[תשי"ט]] הם שוחררו{{הערת שוליים|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפלת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים. בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ב[[ראש חדש]] [[ניסן]] שנת [[תש"כ]], הצליח לצאת מרומניה והוא נסע לשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח בית כנסת ופעל להצלת יהודי רומניה. | ||
בשנת [[תשכ"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ומאז הרבה לבקר בה. הקים בארץ ישראל את מוסדות "חסד לאברהם" להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה. הרב [[בן ציון גרוסמן]], מחברי ההנהלה ומהמחנכים של המוסד, מספר שמוסד זה הציל עשרות אברכים בני תורה. | בשנת [[תשכ"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ומאז הרבה לבקר בה. הקים בארץ ישראל את מוסדות "חסד לאברהם" להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה. הרב [[בן ציון גרוסמן]], מחברי ההנהלה ומהמחנכים של המוסד, מספר שמוסד זה הציל עשרות אברכים בני תורה. | ||