שמחה עלברג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 115: / שורה 115: @@
 "הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.}}
-ב"הפרדס" ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 67 מערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]}} הוא כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה". ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" והוא כותב {{ציטוטון|מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.}} בהמשך הוא מרחיב על מעלת המסירות נפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו כאן ב[[ארצות הברית]]. ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]]}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופות שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש לשם, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן.
+ב"הפרדס" ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 67 מערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]}} הוא כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה". ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" והוא כותב {{ציטוטון|מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.}} בהמשך הוא מרחיב על מעלת המסירות נפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו כאן ב[[ארצות הברית]].
+ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]]}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופות שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש לשם, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן.
 בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 149}} הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת [[תשל"ט]] כתב "אלגמיינער ז'ורנאל" על יצירתה של חב"ד את תנועת התשובה ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכפני השכינה. למרות שתחילה לעגו לחב"ד, הוא כתב, הרי שכיום כולם מודים שטוב עשו.