אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף
(←חלק ב') |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
חלק ב' כולל ח' אגרות מ[[אדמו"ר האמצעי]], בענייני [[תורת החסידות]], ענייני הכלל וענייני הפרט. | חלק ב' כולל ח' אגרות מ[[אדמו"ר האמצעי]], בענייני [[תורת החסידות]], ענייני הכלל וענייני הפרט. | ||
האגרת הראשונה היא מ"שבט [[תקע"ג]]" בדבר "[[מעמד]]", והאגרת האחרונה היא מ[[כסלו]] [[תקפ"ה]] בקשר להדפסת [[תורת חיים]]. שלוש אגרות שנדפסו לא ידוע לנו זמנם. | האגרת הראשונה היא מ"שבט [[ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994. | ||
מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? ד"ר יצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח. | |||
מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר. | |||
המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג. | |||
כל ילד בחב"ד שר את ההמנון We Want Mashiach Now והשאלה היא עד מתי ימשיכו לשיר זאת בהתלהבות אמיתית? | |||
תקע"ג]]" בדבר "[[מעמד]]", והאגרת האחרונה היא מ[[כסלו]] [[תקפ"ה]] בקשר להדפסת [[תורת חיים]]. שלוש אגרות שנדפסו לא ידוע לנו זמנם. | |||
הספר נערך על ידי הרב [[שלום דובער לוין]]. | הספר נערך על ידי הרב [[שלום דובער לוין]]. | ||
יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]] בכרך אחד עם [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] ח"ב ו[[אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק]] ח"ב. | יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]] בכרך אחד עם [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] ח"ב ו[[אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק]] ח"ב. | ||
==קישורים== | ==קישורים== | ||
גרסה מ־03:17, 6 בינואר 2011
הספר אגרות קודש אדמו"ר האמצעי כולל אגרות מאדמו"ר האמצעי, בענייני תורת החסידות, ענייני הכלל וענייני הפרט.
חלק א'
חלק א' כולל מ"ג אגרות מאדמו"ר האמצעי, בענייני תורת החסידות, ענייני הכלל וענייני הפרט.
האגרת הראשונה היא מ"קיץ תקס"ד" בדבר "התעוררות בעבודת התפילה", והאגרת האחרונה היא מכסלו תקפ"ח לאדמו"ר הצמח צדק בקשר לחתונת בנו. אחד עשרה אגרות שנדפסו לא ידוע לנו זמנם.
הספר נערך על ידי הרב שלום דובער לוין.
יצא לאור בחודש אלול תש"מ ובשנת תשמ"ז בכרך אחד עם אגרות קודש אדמו"ר הזקן ואגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק.
חלק ב'
חלק ב' כולל ח' אגרות מאדמו"ר האמצעי, בענייני תורת החסידות, ענייני הכלל וענייני הפרט.
האגרת הראשונה היא מ"שבט [[ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994.
מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? ד"ר יצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח.
מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר.
המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג.
כל ילד בחב"ד שר את ההמנון We Want Mashiach Now והשאלה היא עד מתי ימשיכו לשיר זאת בהתלהבות אמיתית?
תקע"ג]]" בדבר "מעמד", והאגרת האחרונה היא מכסלו תקפ"ה בקשר להדפסת תורת חיים. שלוש אגרות שנדפסו לא ידוע לנו זמנם.
הספר נערך על ידי הרב שלום דובער לוין.
יצא לאור בשנת תשנ"ג בכרך אחד עם אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"ב ואגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק ח"ב.
קישורים
- לקריאת חלק א' באתר "היברו-בוק'ס".
- לקריאת חלק ב' באתר "היברו-בוק'ס".