←בזמן הזה
| שורה 34: | שורה 34: | ||
לאחרי חורבן בית המקדש, כאשר בני ישראל הוגלו ל[[גלות]] תחת שעבוד מלכיות הגויים — הרי מצות שמירת המקדש קשורה עם סכנת נפשות, ופקוח נפש דוחה כל התורה כולה, כולל המצוה דשמירת המקדש. וכיון דאידחי אידחי גם בזמן שאין זה פקוח נפש ממש). | לאחרי חורבן בית המקדש, כאשר בני ישראל הוגלו ל[[גלות]] תחת שעבוד מלכיות הגויים — הרי מצות שמירת המקדש קשורה עם סכנת נפשות, ופקוח נפש דוחה כל התורה כולה, כולל המצוה דשמירת המקדש. וכיון דאידחי אידחי גם בזמן שאין זה פקוח נפש ממש). | ||
ויתירה מזו: הסכנה בפועל מאומות העולם היא במשך כל זמן הגלות, לא | ויתירה מזו: הסכנה בפועל מאומות העולם היא במשך כל זמן הגלות, והמדובר הוא לא רק בזמן החורבן ובדורות בגלות, כאשר [[ארץ ישראל]] היתה תחת ממשלת צוררי יהודים ר״ל, אלא אפילו כאשר שלטה שם מלכות של חסד. | ||
ואפילו כאשר [[יד ישראל תקיפה]], ועושים הסכם שלום עם הגויים, הרי כל זמן שנמצאים בגלות, נמצאים תחת שעבוד מלכיות של אומות העולם, עד [[ביאת המשיח]] כאשר יתבטל [[שעבוד מלכיות]], וכלל הוא בידינו ו״הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב״, וכך הרי זה נמשד במשר כל הדורות, אב מוריש לבנו, ובפרט שהוא מחנכו בדרך זה, והילדים גם רואים ולומדים מהנהגת אבותיהם . | ואפילו כאשר [[יד ישראל תקיפה]], ועושים הסכם שלום עם הגויים, הרי כל זמן שנמצאים בגלות, נמצאים תחת שעבוד מלכיות של אומות העולם, עד [[ביאת המשיח]] כאשר יתבטל [[שעבוד מלכיות]], וכלל הוא בידינו ו״הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב״, וכך הרי זה נמשד במשר כל הדורות, אב מוריש לבנו, ובפרט שהוא מחנכו בדרך זה, והילדים גם רואים ולומדים מהנהגת אבותיהם . | ||