רבי יהודה הנשיא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא]] | [[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא]] | ||
'''רבי יהודה הנשיא''' היה מה[[תנאים]] האחרונים, | '''רבי יהודה הנשיא''' (נפטר [[ט"ו בכסלו]] [[ג' תקפ"ח]]) היה מה[[תנאים]] האחרונים, נצר למשפחת ה[[נשיאים]] שהיו מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כ[[מלך המשיח]] שבדורו. הוא סידר את כל ה[[משניות]] המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. | ||
== חיבור המשנה על ידו == | == חיבור המשנה על ידו == | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כאשר נפטר, הוא הרים את עשר אצבעותיו לשמים ואמר: גלוי וידוע לפניך, שלא נהניתי מהעולם אפילו באצבע קטנה. | כאשר נפטר, הוא הרים את עשר אצבעותיו לשמים ואמר: גלוי וידוע לפניך, שלא נהניתי מהעולם אפילו באצבע קטנה. | ||
מסביר [[אדמו"ר הזקן]], כי הסיבה לכך שהגוף זקוק לחיבוט הקבר, הוא כדי לנקותו ולטהרו מ[[טומאה|טומאתו]] שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין,ורק מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש, לא זקוק לחיבוט הקבר{{הערת שוליים|1=אדמו"ר הזקן, [[ליקוטי אמרים]].}} | מסביר [[אדמו"ר הזקן]], כי הסיבה לכך שהגוף זקוק לחיבוט הקבר, הוא כדי לנקותו ולטהרו מ[[טומאה|טומאתו]] שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין, ורק מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש, לא זקוק לחיבוט הקבר{{הערת שוליים|1=אדמו"ר הזקן, [[ליקוטי אמרים]].}} | ||
== מופרש מהעולם == | == מופרש מהעולם == | ||
אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו"{{הערת שוליים|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים"{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, | אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו"{{הערת שוליים|שם קיח, ב.}}. | ||
מסבי הרבי, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים"{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, בכל זאת, "בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה"{{הערת שוליים|1=[[כתובות]] קד, א.}}. | |||
== משיח == | == משיח == | ||
גרסה מ־04:08, 23 בנובמבר 2010
רבי יהודה הנשיא (נפטר ט"ו בכסלו ג' תקפ"ח) היה מהתנאים האחרונים, נצר למשפחת הנשיאים שהיו מצאצאיו של בנות דוד המלך, ונחשב לפי דברי הגמרא[1] כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה.
חיבור המשנה על ידו
רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה. דעת רש"י[2] וכן דעת כמה מרבותינו ז"ל שאפילו בימי האמורא אביי "לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית", וממילא ברור כי הוא גם זה אשר כתב את המשניות, ושיטת הרמב"ם היא [3] אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל וכתבוה כולו".
כאשר שאלו את הרבי[4] בנוגע למחלוקת זו בין הראשונים, השיב: מובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אלא שלכאורה היה מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ולכן כתב את אשר כתב, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, ויתכן שאילו היתה האגרת באה לידו גם הוא היה מודה לדברי הרמב"ם.
אבל - סיים הרבי, הרי יש כמה מאחרוני הראשונים שדעתם כדעת רש"י בזה והביאו ראיות על זה, ולכן אין לתרץ כך.
לא נהנה מהעולם
כאשר נפטר, הוא הרים את עשר אצבעותיו לשמים ואמר: גלוי וידוע לפניך, שלא נהניתי מהעולם אפילו באצבע קטנה.
מסביר אדמו"ר הזקן, כי הסיבה לכך שהגוף זקוק לחיבוט הקבר, הוא כדי לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין, ורק מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש, לא זקוק לחיבוט הקבר[5]
מופרש מהעולם
אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו"[6].
מסבי הרבי, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים"[7], בכל זאת, "בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מעולם הזה אפילו באצבע קטנה"[8].
משיח
יש אומרים כי על פי ההלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך, אלא העיקר שהוא יהיה מזרע דוד, והראיה לזה, מרבי יהודה הנשיא שנאמר עליו[9] בחייו כי ראוי הוא למלוך על כס מלך המשיח ולגאול את עם ישראל, וכלשון הגמרא "אי מן חייא כגון רבי יהודה הנשיא". ופירש רש"י "אם משיח מאותן שחיים עכשיו, וודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים, וחסיד גמור הוה כדאמרינן בב"מ. ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורים בגוב אריות וחסיד גמור היה. והאי כגון לאו דווקא." עכ"ל רש"י. כלומר: האי "כגון" אינו "דווקא" כגון - דוגמא, אלא וודאי היינו רבי הקדוש. והוא לא היה בן אחר בן.
והמעתיק את פירוש הרמב״ם למשנה כתב[10] בזה״ל: וזה החיבור הגדול הנקרא שישה סדרי משנה חיברו רבינו הקדוש אשר שמו המיוחד לו רבי יהודה הנשיא שהוא מבית דוד לא מזרע שלמה כדאיתא בכתובות[11] רבי אתיא משפטיה - בן דוד - בן אביטל - אשת דוד. ע״כ. ומכאן לכאורה נראה, שהמלך המשיח אינו צריך להיות מזרעו של שלמה המלך, שאם כן, איך היה יכול להיות רבי יהודה הנשיא משיח, שהרי לא היה מזרע שלמה.
ואכן שאלה זו נידונת באחרונים[12], איך יכול להיות רבי הקדוש מלך אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי[13] ומובא בתוס'[14] דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב״ם[15] דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים.
משפחתו
- בנו רבי שמעון בר רבי על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ"חכם".
- בנו רבן גמליאל בר רבי על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כנשיא[16]. בגמרא מוסבר, כי למרות שלא היה ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת שמים הוא היה ממלא מקום אבותיו.
- בנו רבי חייא בר רבי[17]
- רבי אושעיא בר רבי מוזכר בגמרא[18], אם כי יש אומרים שזו היא ט"ס והכוונה לרבי אושעיא בריבי[19].
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין צח, ב.
- ↑ עירובין סב, ב.
- ↑ בהקדמתו לספר היד החזקה.
- ↑ אגרות קודש כרך כה, ט' תל.
- ↑ אדמו"ר הזקן, ליקוטי אמרים.
- ↑ שם קיח, ב.
- ↑ מסכת עבודה זרה יא, א.
- ↑ כתובות קד, א.
- ↑ סנהדרין צח ב.
- ↑ בהקדמתו לפירוש הרמב״ם לסדר נשים
- ↑ ס״ב:
- ↑ דברי תורה חלק ד' אות ו'.
- ↑ בכתובות פי״ב ה״ג וכלאים פ״ט ה״ג.
- ↑ סנהדרין ה. ד״ה דהכא שבט והתם מחוקק
- ↑ הלכות מלכים פ״א ה״ט.
- ↑ כתובות קג, ע"ב.
- ↑ יבמות מ"ו ע"ב.
- ↑ שם.
- ↑ גליון הש"ס שם, וכן הוא גירסת הרי"ף.