יצחק יהודה ירוסלבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשנ"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תש"ע]] מונה הרב ירוסלבסקי לאב"ד העיר קרית מלאכי. בתהליך המינוי היה מעורב הרב חיים פינטו, רב העיר, והרב יוסף ישראל בלוי. | בשנת [[תשנ"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תש"ע]] מונה הרב ירוסלבסקי לאב"ד העיר קרית מלאכי. בתהליך המינוי היה מעורב הרב חיים פינטו, רב העיר, והרב יוסף ישראל בלוי. | ||
ובשנת תשס"ה יצא נגד הרב הגאון הרב וולפא בפסק שכתב הרב וולפא שאסור לחייל לציית לפקודה בעת תקופת הגירוש עכב שוחד מהממשלה | ובשנת תשס"ה יצא נגד הרב הגאון הרב וולפא בפסק שכתב הרב וולפא שאסור לחייל לציית לפקודה בעת תקופת הגירוש עכב שוחד שקיבל ירוסלבסקי מהממשלה | ||
ובשנת תש"ע כתב מכתב באצעות שוחד מהאהרנוב לא ללכת לכינוס של אג"וח (כנס מנהלים), וכיום הוא מוחזק בשוחד. | ובשנת תש"ע כתב מכתב באצעות שוחד מהאהרנוב לא ללכת לכינוס של אג"וח (כנס מנהלים), וכיום הוא מוחזק בשוחד. | ||
גרסה מ־04:04, 9 בנובמבר 2010
הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי הוא רב שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, אב בית הדין של קרית מלאכי ומזכיר בית דין רבני חב"ד. חבר במטה לשלום העם והארץ ובקונגרס הרבנים למען השלום.
הרב ירוסלבסקי נולד בחודש תשרי בשנת תש"ג בתל אביב לרב משה זאב ירוסלבסקי. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים 770 ובקביל סייע לאביו בהחזקת חדרי תורה אור.
נישא למרת שולמית (לבית הרב דב בעריש רוזנברג) ואחר החתונה עברו להתגורר בכפר חב"ד.
הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, הוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן.
בשנת תשכ"ט נשלח בהוראת הרבי, יחד עם שפחות נוספות, לייסד את שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי. הרב בנימין גורודצקי הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. בהתוועדות ג' דסליחות של אותה שנה הוכתר על ידי המשפיע ר' מענדל פוטרפס לרב השכונה.
במהלך השנים מינה הרב שלמה יוסף זווין את הרב ירוסלבסקי למחליפו של הרב חנוך גליצנשטיין, שהיה מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, שמנה באותה תקופה גם את הרבנים דוד חנזין ומנחם מענדל גלוכובסקי. בתקופה מאוחרת ובהוראת הרבי, קיבל תפקיד המזכיר מעמד של כעין 'ראש בין הדין'.
בשנת תשנ"א שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של אגודת רבני חבר העמים. בשנת תש"ע מונה הרב ירוסלבסקי לאב"ד העיר קרית מלאכי. בתהליך המינוי היה מעורב הרב חיים פינטו, רב העיר, והרב יוסף ישראל בלוי. ובשנת תשס"ה יצא נגד הרב הגאון הרב וולפא בפסק שכתב הרב וולפא שאסור לחייל לציית לפקודה בעת תקופת הגירוש עכב שוחד שקיבל ירוסלבסקי מהממשלה ובשנת תש"ע כתב מכתב באצעות שוחד מהאהרנוב לא ללכת לכינוס של אג"וח (כנס מנהלים), וכיום הוא מוחזק בשוחד.
משפחתו
- הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי - רב קהילת חב"ד באלעד.