שמחה עלברג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 85: / שורה 85: @@
 בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], כשב[[ארץ ישראל]] שרתה בהלה גדולה ורבים ביקשו לעזוב את המדינה והרבי התנגד לכך, כתב הרב עלברג על ה"קרן אור גדול מחצרות ליבאוויטש" שב"אימרה מוצקה ומוחלטת" אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי לא ינום ולא ישן שומר ישראל.
-ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" והוא כותב {{ציטוטון|מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.}} בהמשך הוא מרחיב על מעלת המסירות נפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו כאן ב[[ארצות הברית]].
-במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]]}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן, עד שהגיע הרבי מליובאוויטש. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 149}} הוא מדבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר". על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. ב"אלגמיינער ז'ורנאל"{{הערת שוליים|בשנת [[תשל"ט]]}} כתב על יצירתה של חב"ד את תנועת התשובה ו"קירוב רחוקים" והגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכפני השכינה. ולמרות שתחילה לעגו לחב"ד, הרי היום כולם מודים שטוב עשו ועושים. ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת
-השליחות בהונג קונג ובספרד.
-לאחר ביקורו של הרב סולוביצ'יק בהתועדות [[י' בשבט]] [[תש"מ]], כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת [[י"א בניסן]] [[תש"נ]] כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קמאים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.
-ב"הפרדס" ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] הוא כתב על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את אדמו"רי חב"ד שלפניו ומייחד מהם שהוא הגיע לאין שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 67 מערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]}} כתב על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה".
-ביום [[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]] התקיימה בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר: "המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי שליט"א, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי חיים מבריסק".
 בההתועדות י"ט כסלו [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג הרבה עם הרבי בזמן הניגונים, ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". ואכן בגליון 221 התפרסם ראיון מקיף עמו, בו דובר בעיקר על הסכנה שבאי תיקון חוק מיהו יהודי, ועל האפשרות שהיתה אז לתקנו אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"}}. בראיון נאמר בין היתר {{ציטוטון|מיהו יהודי זו גזירה איומה על כל כלל ישראל בכל מקום שהם . . היו במהלך הזמן הרבה מאד אכזבות. הראשונה שבהן היתה כאשר התברר לפתע חלקו של הרב . . ב"קירור" כל הנושא . . ארץ ישראל הוצפה כתוצאה מהחוק האומלל בהמוני גוים הרשומים כ"גרים" . . הבושה והחרפה הכי גדולה בכל העסק הזה היא, שלאחר כל זאת הגענו למצב שבו אומר ראביי שינדלר שהוא אסיר תודה לרב . . על חלקו באי תיקון החוק.}} ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי.
@@ שורה 109: / שורה 100: @@
 רבי שמחה עמד בקשר קבוע ותמידי עם [[הרבי]]. באחד מפגישותיו עם הרבי ביקש ממנו [[הרבי]] להוציא לאור גליון מיוחד "הפרדס" לרגל מלואת 150 שנה להסתלקותו של האדמו"ר הזקן והרב עלברג הסכים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא]</REF>.
+==ציטוטים==
+ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" והוא כותב {{ציטוטון|מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.}} בהמשך הוא מרחיב על מעלת המסירות נפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו כאן ב[[ארצות הברית]].
+במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]]}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן, עד שהגיע הרבי מליובאוויטש. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 149}} הוא מדבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר". על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. ב"אלגמיינער ז'ורנאל"{{הערת שוליים|בשנת [[תשל"ט]]}} כתב על יצירתה של חב"ד את תנועת התשובה ו"קירוב רחוקים" והגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכפני השכינה. ולמרות שתחילה לעגו לחב"ד, הרי היום כולם מודים שטוב עשו ועושים. ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת
+השליחות בהונג קונג ובספרד.
+לאחר ביקורו של הרב סולוביצ'יק בהתועדות [[י' בשבט]] [[תש"מ]], כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת [[י"א בניסן]] [[תש"נ]] כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קמאים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.
+ב"הפרדס" ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] הוא כתב על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את אדמו"רי חב"ד שלפניו ומייחד מהם שהוא הגיע לאין שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 67 מערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]}} כתב על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה".
+ביום [[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]] התקיימה בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר: "המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי שליט"א, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי חיים מבריסק".
 {| class="infobox" style="width:35%; border: 2px solid #E5E5FF; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: right; font-size: 85%; clear:right;"
 |-