שמחה עלברג – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שורה 59: שורה 59:
[[קובץ:הפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בטאון 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג]]
[[קובץ:הפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בטאון 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג]]
לאחר מכן החל הרב עלברג לבקר תכופות יותר ב-[[770]] ובעיקר היה משתתף ב[[התוועדויות]]יו המרכזיות של הרבי. בין השיחות ניתן היה לראות את הרב עלברג מתדיין עם הרבי על הנושאים המדוברים ב'שיחות'. גם הקשר שלו עם הרבי התחזק והוא נהפך להיות כעין חסיד חב"ד. הוא היה נכנס אל הרבי גם בזמנים שאינם מקובלים והפגישות ביניהם היו ארוכות. כאשר הפסיק הרבי לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. כמו כן, היו ביניהם קשר מכתבים הדוק בנושאים הלכתיים הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה").
לאחר מכן החל הרב עלברג לבקר תכופות יותר ב-[[770]] ובעיקר היה משתתף ב[[התוועדויות]]יו המרכזיות של הרבי. בין השיחות ניתן היה לראות את הרב עלברג מתדיין עם הרבי על הנושאים המדוברים ב'שיחות'. גם הקשר שלו עם הרבי התחזק והוא נהפך להיות כעין חסיד חב"ד. הוא היה נכנס אל הרבי גם בזמנים שאינם מקובלים והפגישות ביניהם היו ארוכות. כאשר הפסיק הרבי לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. כמו כן, היו ביניהם קשר מכתבים הדוק בנושאים הלכתיים הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה").
אחד המכתבים הללו עוסק בעניין [[מצה]] עשירה וכך הוא כותב לרבי:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'
|תוכן=הוד כ"ק [[אדמו"ר]] מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה . . הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי . . ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו . . בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}}


הרב עלברג היה משתתף-נואם קבוע בכינוסי התורה שנערכו אחרי כל חג ב-770. הרבי היה מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם. ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] כשהרב [[משה פיינשטיין]] הגיע ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], התלווה אליו הרב עלברג והיה עד לשיחה תורנית שהייתה ביניהם  במשך כשעה. ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בו בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל, היה הרב עלברג אחד מהרבנים הללו והוא אף התכבד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]].
הרב עלברג היה משתתף-נואם קבוע בכינוסי התורה שנערכו אחרי כל חג ב-770. הרבי היה מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם. ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] כשהרב [[משה פיינשטיין]] הגיע ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], התלווה אליו הרב עלברג והיה עד לשיחה תורנית שהייתה ביניהם  במשך כשעה. ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בו בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל, היה הרב עלברג אחד מהרבנים הללו והוא אף התכבד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]].
שורה 121: שורה 128:
|-
|-
|}
|}
ב[[חודש שבט]] שנת [[תשי"א]], מיד לאחר ש[[הרבי]] קיבל את הנהגת [[חסידות חב"ד]] באופן רשמי, כתב הרב עלברג בירחון "הפרדס":
בספרו "שלמי שמחה" פונה הרב עלברג אל הרבי וכך הוא כותב:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'
|תוכן=הוד כ"ק [[אדמו"ר]] מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה . . הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי . . ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו . . בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}}


==ספריו==
==ספריו==