שמחה עלברג – הבדלי גרסאות

בשנת [[תש"כ]] ביקר הרב עלברג בעיר מילאנו וביקש להיפגש עם [[שליח]] הרבי בעיר, הרב [[גרשון מנדל גרליק]]. הם קבעו להיפגש והרב גרליק הכין ארוחה לכבודו, אליה הוזמנו מנכבדי העיר. כאשר נשא הרב עלברג את נאומו, הזכיר בפליאה את התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]], שחל באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין הזה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], מזכירו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי. בעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר בניו-יורק, שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.

===ביקוריו ב-770===

[[קובץ:הפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בטאון 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג]]

הרב עלברג היה משתתף-נואם קבוע בכינוסי התורה שנערכו אחרי כל חג ב-770. הרבי היה מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם. ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] כשהרב [[משה פיינשטיין]] הגיע ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], התלווה אליו הרב עלברג והיה עד לשיחה תורנית שהייתה ביניהם, במשך כשעה. ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בו בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל, היה הרב עלברג אחד מהרבנים הללו והוא אף התכבד לשאת דרשה הלכתית בנושא.

===עם הרב גרליק===

ב[[שבועון כפר חב"ד]] התפרסם סיפור פלאי על הרב עטנר עם הרב גרשון מנדל גרליק: "באחת השנים באמצע זמן הקיץ הודיעו מהמזכירות של כ"ק אדמו"ר שהרב עלברג מגיע בשבוע הבא לאירופה ואני מתבקש לעמוד לימינו. בדיוק באותו שבוע היתה צריכה להתקיים באנטוורפן חתונה של אברך אחד ששהה בעבר במילאנו, ומצאתי את עצמי במבוכה: מצד אחד אני מוכרח להופיע בחתונה, מאידך הרב עלברג אמור להגיע ואינני יודע באיזה יום, ואם לא אהיה בבית לא יהיה אפילו מי שיענה על הטלפון כשהאורח יגיע. החלטתי לבסוף לנסוע לאנטוורפן, אבל במשך כל הנסיעה והחתונה הייתי מוטרד מהמחשבה שנסעתי ממילאנו אף על פי שעלי לעמוד לימינו של הרב עלברג. המחשבה לא נתנה לי מנוח, ולכן החלטתי במהלך החתונה לנסוע בחזרה כבר למחרת בבוקר למילאנו. בינתיים לחצו עלי האברכים באנטוורפן להשאר עוד יום אחד ומשום מה נכנעתי להם. למחרת בבוקר יצאתי לבית הנתיבות, ובעודי ממתין לרכבת שמעתי פתאום שמישהו קורא לי מרחוק: "מה אתה עושה כאן הרי אני מחפש אותך", ואכן האיש שקרא לי היה לא אחר מאשר הרב עלברג!