שמחה עלברג – הבדלי גרסאות

==ביוגרפיה==

הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] בוורשה לרבי אהרון שמעון וגיטל עלברג, מגדולי חסידי סקרנוביץ. חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]], שהיה מצרפו לאסיפות גדולי הדור. בצעירותו היה מהמחזור הראשון בישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך נהיה למקורבם של רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל לעילוים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.

==הקשר לחב"ד==

הערצתו הגדולה של הרב עלברג, הייתה עוד מתקופת ראשית נשיאותו של הרבי, בכל זאת האירוע הבא, חיזק זאת לאין ערוך.

===ביקוריו ב-770===

הרב עלברג החל לבקר תכופות יותר ב[[התוועדויות]]יו המרכזיות של הרבי ב-[[770]] והיה מתדיין עם הרבי, בין השיחות, על הנושאים המדוברים. גם הקשר שלו עם הרבי התחזק והוא נהפך להיות כעין חסיד חב"ד. הוא היה נכנס אל הרבי גם בזמנים שאינם מקובלים והפגישות ביניהם היו ארוכות. כאשר הפסיק הרבי לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]) ושם הייתה נערכת פגישתם. כמו כן, היו ביניהם קשר מכתבים הדוק, בנושאים הלכתיים הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה").

===שופרו של הרבי===

בשנים [[תשט"ו]]-[[תשי"ח]] ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את הנסיעה באוניות ישראליות בשבת. הרב עלברג עזר לפירסום פסקו של הרבי ופירסם בבטאון "הפרדס" את דעתו ההלכתית של הרבי בנושא, דבר שעורר הדים נרחבים. במאמר משלו בו הוא מגבה את דעתו של הרבי וכותב {{ציטוטון|תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו}}.

===מבצעי הרבי===

ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב גלוי בענין [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי. הוא כותב על התועלת החינוכית שבזה והצטרפותם של גדולי ישראל לתהלוכות. לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי. במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת [[תנש"א]] כתב שוב בעניין מסירות נפשו של הרבי בתקופת המלחמה.