אגודת חסידי חב"ד בישראל

בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש הינו ארגון-על של חסידות חב"ד בארץ ישראל שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים להתוועדויות באהבת ריעים בין החסידים. במהלך השנים קיבלה אגו"ח משנה תוקף בהיותה הסמכות עליה לנהל את קהילת חב"ד, תחת בית דין רבני חב"ד. נוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ בחודש תמוז שנת תש"א.

התייסדות

בחודש תמוז שנת תש"א ייסד אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל ומינה את הרבנים; שאול דב זיסלין, משה גוראריה וחיים יוסף רוזנבלום שיהיו חברי הוועדה שתפקידם לייסד את אגו"ח בכל רחבי ארץ ישראל. בשנת תשי"א ייסד הרבי את ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל כמחלקה של אגו"ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ותורת החסידות. אגו"ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב"ד, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.

אסיפות הנהלת אגו"ח הינה אחת מהדברים עליה שם הרבי דגש מיוחד. באחד ממכתבי הרבי לאגו"ח מתפלא הרבי על פורטוקלים של אסיפות שחסרים וכותב שבכל שבוע צריכה להיות אסיפה. אחרי כמה שנים כותב שוב הרבי בדאגה על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו"ח במשך קרוב לשלוש שנים. במכתב נוסף מביא הרבי את אשר שמע שלא תיתכן קיום האסיפה של כל חברי אגו"ח וצא"ח. במכתב נוסף מבקש הרבי להודיע על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך.

חלוקת העבודה בין אגו"ח למוסדות

על חלוקת העבודה בין אגו"ח למוסדות כותב כ"ק אד"ש מה"מ באגרת למוסדות חב"ד באה"ק מתאריך י"ג כסלו תשי"ב (אג"ק ח"ה ע' עז-ח): במענה על שאלתם אודות חוות דעתי בענין סדר המוסדות והנהלתם . . הנה בכלל שתי חלוקות בדבר:א. כלפי פנים. ב. כלפי חוץ.

א. בעניני פנים, הנה לפי דעתי טוב ונכון הדבר אשר לכל מוסד תהי' לו אוטונומי' שלו, ויעמוד בקישור ישר לכאן. מובן שאין זה שולל שיהי' מעין קונטרול או בקורת מאיש או מוסד על גבי חברו, אשר פועל הקונטרול הזה יעמוד ג"כ בקישור ישר עם כאן.

ב. מה שאין כן בנוגע כלפי חוץ, הרי בכמה ענינים מוכרח הדבר, ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא-כח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב"ד, היינו שאגודת חב"ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זה, את כל המוסדות באה"ק אשר חותם עליהם.

מחלקות אגו"ח

כנס המנהלים, תשס"ח

• צעירי אגודת חב"ד - מחלקה לצעירים - בחודש סיוון שנת תשי"א ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם צעירי אגודת חב"ד, על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד.
• נשי ובנות חב"ד - מחלקה לנשים - במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא "נשי ובנות חב"ד". לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח.
• איגוד המשפיעים - בשנת תשמ"ז הקים הרב שמואל גריזמן את איגוד המשפיעים במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
• מטה משיח - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב"דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו"ח.
• מחלקת החינוך - ועדת החינוך החב"די, בניהולו של הרב זושא פויזנר, עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות אנ"ש באה"ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה.
• יד לילד המיוחד' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו"ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
• מחלקת מחנכים מייעצים - בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
• כולל יום שישי - בשנת תשס"ד נפתח בבית אגו"ח 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע"פ הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז תשמ"ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב"ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב שלום בער לבקובסקי.
• המטה לשלום העם והארץ - נוסד בשנת תשנ"ג במסגרת אגו"ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של חב"ד בנושא שלימות העם ושלימות הארץ.
• מכון הרבי - אוצרו של משיח - הוקם בשנת תשנ"ח כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט"א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
• מחלקת ניהול - נוסדה בשנת תשס"ב במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מכ"ק אדמו"ר שליט"א בנוגע לאופן ניהול מוסדות חב"ד בארץ הקודש ובעולם. קובץ א' יו"ל בתשס"ג וקובץ נוסף יצא בשנת תשס"ד. בשנת תשס"ח יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
• חסדי שלמה ומשה - מרכז סיוע - בחודש אלול תשס"ז הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע לאנ"ש במציאת עבודה ועוד' על שם יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע"ה. מנכ"ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.

פעולות אגו"ח

כינוס תורה, תשס"ח

מאז הקמת אגו"ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגו"ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב"ד, שיכון חב"ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ.

אגו"ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר.

בול חב"ד

במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת אדמו"ר הזקן (אגרות קודש כ"ק אד"ש חי"ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב שלמה מיידנצ'יק, לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור 770.

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע"ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו"ט ראשון של חג הפסח תשס"ד.

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק ע"ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם רבני חב"ד בארץ הקודש.

בראש הועדה להנפקת הבול עומד המשפיע הרב עופר מיודובניק.

כינוסי תורה

בשנת תשס"ד ארגן הרב שלמה מיידנצ'יק כינוס תורה ב-770 בכפר חב"ד. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד פסח ולאחר מכן נערכת התוועדות חסידית עם המשפיע ר' עופר מיודובניק.

תפקידה של אגודת חסידי חב"ד

ייצוג, פיקוח ונטילת יוזמה

כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הגדיר במכתב לוועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד את תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד:

מתפקידי אגו"ח:

(א) לייצג את אנ"ש בענינים שונים.. דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ"ש.

(ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו.

(ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם.

(ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ"ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב"ד בפ"ע, וכן איגוד נשי חב"ד...

(ה) להיות ער לכל המתרחש באה"ק ת"ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמה] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה.

— אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ד עמ' תס

ובמקום אחר מוסיף תפקיד נוסף: "בכל הענינים השייכים למשא ומתן כלפי חוץ, וכמו עם באי-כח הסוכנות והשרים השונים וכו', הנה זה מוטל ביחוד על אגודת חב"ד. אלא שבענינים המתאימים, יש לצרף גם-כן אחד מבאי-כוח הצעירים הנכנסים בהנהלת אגו"ח וצעירי אגודת חב"ד.".

הקמת מוסדות חדשים ומטה לעניני משיח

כידוע חפץ בהקמתם של מוסדות ובתי חב"ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים גם) בית חב"ד או לפתוח אגודה, יפנה קודם לאגו"ח. וכך כותב הרבי באגרת לעסקני עיר הקודש טבריא מתאריך א' מ"ח תשט"ז (חכ"א ע' שיד) על הצעתם להקים ישיבת חב"ד בעירם:

בענינים כמו אלו עליהם לפנות להנהלת אגודת חב"ד אשר באה"ק ת"ו (רח' פיארברג 22, תל אביב) ולברר עמהם המצב באשר הוא שם.

דברים אלו חזרו על עצמם עשרות פעמים, גם בשנים האחרונות ממש עם ביסוסה של אגו"ח מחדש, קיבלו רבים מענות קודש מכ"ק אד"ש מה"מ בענין אגו"ח ונביא כאן כמה דוגמאות המלמדות על הכלל: לר' איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים (בשנת תשמ"ט): הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים, אזכיר על הציון.

לר' ניסן-חסדיאל נחשון על הצעת שליחות באפרת (בשנת ה'תנש"א): להתעניין אצל אגו"ח". או בנוסח אחר: "בנוגע לאפרת שייך לאגו"ח באה"ק וכן לע"ל.

לר' אריה פרקש מיבנאל בקשר לפתיחת בית חב"ד שם: א) ע"ד פתיחת בית חב"ד: בהתייעצות באגו"ח דאה"ק. ב) באם יסכימו - אז הסכמה וברכה אזכיר עה"צ.

על פתיחת גנון חב"ד בערד (בשנת תשנ"א): בעצת אגו"ח באה"ק אזכיר עה"צ.

על-דבר פתיחת מוסד חדש בירושלים (חודש שבט תש"נ): בטח בהסכמת אגו"ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר עה"צ.

מענה להרב אהרן שפירא מפרדס כץ (משלהי שנת ה'תש"נ), בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות לאדמו"ר שליט"א מלך המשיח): הרי זה ענין כללי בכל ארה"ק ובמילא שייך לאגודת חסידי חב"ד הכללית בארה"ק ולא ליחידים וקבוצות כפשוט אזעה"צ.

לר' משה ניסלביץ' (יו"ר חמ"ה) מנחלת הר חב"ד בנוגע לפעילות עם ילדי העולים (חודש חשון ה'תשנ"ב): יעשה שטורעם באגו"ח באה"ק.

על הצעת הרב דוד נחשון להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח: כ"ז שייך לאגו"ח וועד רבני אנ"ש שבאה"ק אזכיר עה"צ.

בית חב"ד בעכו רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו על-כך לכ"ק אד"ש מה"מ, ונתקבל על-כך המענה במוצש"ק פ' תצוה תשמ"ט: כמובן - שייך לאגו"ח הכללית, ולא שכל מחלקה הו"ל.. ספר?! אזכיר עה"צ.

שמירה על הנקודה הכללית דפעולות חב"ד

נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו"ח היא - האחריות הכללית על פעולות חב"ד שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים, ולדוגמא - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ"א סיון תשי"ד): נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש"מבטיחים" להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ"ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ"ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ"ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני חב"ד יארליק של מפלגה איזה שתהי' . . ובא אני בזה גם לאגו"ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו"ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב"ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה"ק נשיאינו, ועאכו"כ שלא יעשו ענינים הפכים מזה.

ביקורת על המוסדות

בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו"ח לפקח על המוסדות ע"י מבקרים, ומפרט את תפקידם. וכך כותב באגרות-קודש ח"ה ע' קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.

ד. מובן מעצמו שהן אגו"ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.

ה. כתוצאה מכל הנ"ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ"ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד.

כאשר המבקרים הפסיקו את עבודתם, התאונן על כך הרבי באגרת מתאריך י"ג ניסן ה'תשי"ג (אג"ק ח"ז ע' רכב): כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה.

מבקר מיוחד מינה כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח על עבודת אגו"ח עצמה, וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו"ח מיום כ"ג טבת ה'תשי"ב, והסביר בה את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו"ח: במענה על מכ' מד' טבת, בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו"ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע"ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו"ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי' לפעול בזה, ובכ"ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ"ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ"ש הרמב"ם בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א"א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו"ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ"ל קשור בענין של עשי' ופעולות ממשיות, (ע"פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.

קשר עם אישי ציבור ורבנים

אנשי אגו"ח בביקור אצל אנשי ציבור.

כפי הנראה, כחלק מענין ייצוג המוסדות ואנ"ש במשרדים וכו', הורה הרבי לשמר את הקשר עם אישי ציבור, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועוד, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו"ח מתאריך א' ניסן ה'תשט"ז: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע"ל, הרי ע"ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ [=מצה] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז"ר שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות"ח מראש על הטרחה בכל זה.

באגרת שלפנינו מתאריך יו"ד כסלו תשט"ו, מבקש הרבי מהנהלת אגו"ח לבקר אצל אלו שחזרו מביקור אצלו, ע"מ לשמוע מה התחייבו שם (אגרות קודש ח"י ע' קכח-ט): זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצוה"ב, כיון שיש כמה ענינים שהנ"ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ"ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ"פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח"כ לכאן -בפרטיות - מהפגישה והשיחה

באגרות אחרות מבקש הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדים, כמו למשל באגרות-קודש ח"ה ע' שב אנו מוצאים את בקשתו של הרבי מאגו"ח לבקר את "הרב אבוחצירא ע"פ בקשתי להבעת כבוד".

ידיעות מהנעשה באה"ק ובפרט בכרם חב"ד

כ"ק אד"ש מה"מ ביקש לקבל מאגו"ח ידיעות מפורטות ומתאימות על הנעשה באה"ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב"ד, וכך כותב הרבי להנהלת אגו"ח בתאריך כ"א סיון ה'תשי"ד (אגרות קודש ח"ט ע' קכו-ז): במענה על שאלתם שהגיעתני, מה עליהם לעשות בקשר עם הכנסי' של אגודת ישראל.

א) הנה כיון שכו"כ ענינים דאה"ק ת"ו שאגו"ח עוברת עליהם בשתיקה גמורה, אף כאלו שנוגעים בתחומה, הרי עאכו"כ שאין הכרח להתערב בענין מפלגתי . . ויה"ר ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה"ק ת"ו מאגודת חב"ד.

ב) בהמשך להנ"ל, אלא שנוגע עוד יותר בכרם חב"ד, הוא מה שכתבתי מכבר בשאלת מצב בתי כנסיות חב"ד באה"ק ת"ו ומהנעשה אתם. ועד עתה לא קיבלתי מענה . . ועל של עתה באתי, אשר אם כבר יש אצלם ידיעות בזה כדאי להודיע בעוד מועד, כיון שזה נוגע בפרט לי"ב תמוז הבע"ל, שזהו היומא דפגרא היחידי במשך השנה ששייך ביחוד לחב"ד (כי אפי' י"ט כסלו, הרי ישנם גם מחסידי פולין שחוגגים אותו), ולכן יש לנצלו בכרם חב"ד ביחוד, ע"י פרסום הראוי בזמן המתאים מקודם, ומובן שבזה הרי יש לנצל האפשריות דבתכ"נ חב"ד. והוא נוסף על השאלה העיקרית, שמוכרח לשמור על צורתם דבתכ"נ אלו ולפתחם, היינו להוסיף השפעתם על הסביבה וגם על בתי מתפללי בית הכנסת, שבמדה גדולה תלוי זה בהנהלת הבית הכנסת והרב או המגיד שיעור שלהם. ולכן עם הידיעה כללית צריך להיות ג"כ ידיעה במהות אנשים הנ"ל. ואחכה לידיעות מפורטות, וכן להצעה מצדם אודות הפעולה דאגו"ח האפשריות בבתכ"נ אלו, בקשר עם הנ"ל.

דבר נוסף אותו אנו למדים מאגרת זו - התפקיד לשמור על צורתם של בתי כנסת חב"ד ולפתחם, דבר שחוזר על עצמו באגרות נוספות של הרבי לאגו"ח.

באגרת אחרת מאותה שנה כותב הרבי (ח"ח ע' קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד.

עמידה על המשמר בנוגע לפרסומים על חב"ד בעיתונות

בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ"א סיון תשי"ד) מעורר הרבי את חברי הנהלת אגו"ח בענין נוסף שתחת אחריותם: נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו"ח, כנראה, שלא הגיבו ע"ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ"ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ"ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ"פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ"ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד.

באגרת אחרת מתאריך י"ג תשרי תשט"ו (אגרות קודש ח"י ע' יב) - הביע הרבי שביעות רצון מפרסום רשימת מוסדות חב"ד בעיתונות: נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב"ד, אף שפלא שלא נזכרה ג"כ אגודת נשי ובנות חב"ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד"ז במכ"ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה.

כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו"ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה"ק בנוגע לחב"ד, כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו"ד מנ"א ה'תשי"ב: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב"ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל.

הסדרת מקומות עבודה לאנ"ש

כחלק בלתי נפרד מעבודתה של אגו"ח רואה הרבי את הדאגה לפרט, לכל חסיד בארץ הקודש, וכפי שהדברים מבוארים באגרות קודש ח"ח ע' שז:

כדאי הי' לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות חב"ד וכן רבנים ושו"בים חב"ד - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מאנ"ש וחב"ד, להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל אנ"ש, או גזע אנ"ש, ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.

בהזדמנויות נוספות מדגיש הרבי את הצורך בסידור משרות רבנות לאנ"ש, כמו באגרות קודש ח"י ע' קד:

בכלל צריך הי' לעשות רשימה בתוככי אנ"ש, לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה"ק ת"ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי' צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענען) כל ענין וענין בעוד מועד.

סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות

ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו"ח כדי לקבל הלוואה, או עזרה כספית להכנסת כלה, לבנין מקוה בשיטת אדמו"ר הרש"ב, או אפי' לקניית פאות לנשים

בהזדמנויות רבות במהלך השנים, הורה הרבי לאגו"ח להתעסק עם בנייתם ושיפוצם של מקואות ברחבי אה"ק, ובדגש שייבנו כשיטת אדמו"ר נ"ע, לדוגמא במכתב:

"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע"י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהי' התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח, כי כן הי' המדובר עם הרב ברזל שי' שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף ע"ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה"ח דאברוסקין שי' מחיפה וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפ"ע, וא"כ לדעתי גם זה נכון. וע"פ הנ"ל שיהי' כדרישת תקנת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע."

ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב שניאור זלמן גרליק רבו של כפר חב"ד:

"מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר הי' להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שע"י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כו' הר"ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו)"."

השגת כתי"ק מרבותינו נשיאינו

באגרת שלפנינו מתאריך כ"א סיון ה'תשי"ד, כמו גם באגרות נוספות, מעורר הרבי את הנהלת אגו"ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות (אגרות קודש ח"ט ע' קכו-ז):

בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה"ק ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא"ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל עד"ז או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה"ק ת"ו הי' אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועכ"פ באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא""ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי ע"מ להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.

חברי אגו"ח

אגו"ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגו"ח מתאריך י"ט תמוז תש"א (אג"ק שלו ח"ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של הרבי מלך המשיח): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב ארץ ישראל המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

יו"רים וחברי ההנהלה בין השנים תש"א - תש"נ

ככל מוסד, יש לאגו"ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו"ח מתאריך ט' אלול ה'תשי"א (אגרות קודש ח"ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ"פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי תמימים, תורת אמת, כולל, כפר חב"ד, צעירי אגודת חב"ד וכו').

וכך גם כותב הרבי באגרת למוסדות חב"ד בארץ הקודש מתאריך י"ג כסלו תשי"ב (אג"ק ח"ה ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או באגרות קודש ח"ה ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יו"רים במשך השנים:

• יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב שאול דב זיסלין
• יו"ר אגו"ח השני היה הרב אליעזר קרסיק
• יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב אפרים וולף.

יו"ר וחברי הנהלה בין השנים תש"נ - תשס"ב

בשנת תש"נ הורה הרבי להפעיל מחדש את אגו"ח. לתפקיד יו"ר אגו"ח מונה הרב שלמה מיידנצ'יק. עמו היו החברים:

• הרב יוסף יצחק אהרונוב מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד שמונה לסגן היו"ר.
• הרב משה אשכנזי רב קהילת חב"ד בת"א.
• הרב אפרים וולף מנהל ישיבת תומכי תמימים לוד.
• הרב שמואל חפר יו"ר מכללת בית רבקה כפר חב"ד.
• הרב יצחק גולדברג ראש ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
• הרב יהושע יוזביץ מנהל מוסדות תורת אמת ירושלים.
• הרב מרדכי גורדצקי יו"ר נחלת הר חב"ד.
• הרב יוסף יצחק חיטריק, מנהל בית חנה בצפת.

בשנת תנש"א צורפו החברים:

• הרב זושא פויזנר משפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק.
• הרב דוד אבא זלמנוב משפיע ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.
• הרב שמואל גרייזמן יו"ר ועד ספר התורה של ילדי ישראל.
• הרב יעקב ליברמן מנהל רשת גני חב"ד כפר חב"ד.

ופוטר:

• הרב יוסף יצחק חיטריק, מנהל בית חנה בצפת.

יו"ר וחברי הנהלה משנת תשס"ב

בשנת תשנ"ו יזמו חסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגו"ח את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו"ח. יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו"ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו"ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:

• הרב יוסף יצחק וילשאנסקי - ראש ישיבות; חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה), חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה) וחסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה.
• הרב שלמה רסקין - מנכ"ל מוסדות בית חנה חב"ד בצפת.
• הרב חיים יוסף גינזבורג - רב קהילת וראש ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
• הרב נתן וולף - מנהל ישיבת בית הר"מ תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.

כמו כן מונה למזכיר, הרב ראובן קופצ'יק ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.

אגו"ח משנת תשס"ד

כינוס אגו"ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו"ח הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אבא זלמנוב והרב בנימין ליפשיץ, איש אגו"ח ר' דובער מנדלסון. מזכיר אגו"ח הרב ראובן קופצ'יק, מנהל הפרויקטים ר' מ"מ בליניצקי, מנהל בית אג"ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי איגוד המשפיעים שע"י אגו"ח הרב זאב וולף קסלמן והרב אברהם מייזליש, ועוד.

בחג הפסח בשנת תשס"ד נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. נוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר צעירי חב"ד ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב נחמן יוסף מיידנצ'יק כיורשו של אביו).

בערב שביעי של פסח תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: יוסף הכט ואליהו יוחנן גוראריה (חזר בו לבסוף והצטרף להחלטת בית הדין) – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף. לקביעה זו הצטרפו: הרב ישעיה הרצל, הרב ברוך בועז יורקוביץ', הרב גדליהו אקסלרוד, הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יגאל פיזם, הרב שלום דוב ליפשיץ והרב זכריה גורי ע"ה.

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה. המצב הנוכחי הוא ששני הצדדים עתרו לבית המשפט העליון ששלח את הצדדים לגישור אצל השופט בדימוס מר מאיר שמגר. הגישור לא הצליח והעניין חזר לבית המשפט. בינתיים אין לשום צד צו מניעה להשתמש בשם העמותה וכל אחד מהצדדים פועל תחת השם "אגו"ח".

הרכב העמותה תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב

• יו"ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב.
• חברים: הרב מרדכי גורודצקי, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב יעקב שלמה ליברמן, הרב נתן וולף, הרב יצחק גולדברג.
• חברים בעמותה בלבד: הרב נפתלי רוט, הרב ישראל ברוך בוטמן.
• מזכ"ל: הרב אריאל למברג.
• מנהל קשרי החוץ: הרב צבי יהודה פז.
• מנהל בית אגו"ח: הרב מנחם מענדל לאטר.
• ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.

הרכב העמותה תחת הרב שמואל גרייזמן

• יו"ר: הרב שמואל גרייזמן
• חברי אגו"ח : הרב זושא פויזנר (יו"ר ועדת החינוך החב"די), הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אבא זלמנוב, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שלמה רסקין, (הרב נחמן יוסף מיידנצ'יק, הרב ראובן קופצ'יק (מזכיר).)
• מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי.
• מנהל בית אגו"ח: הרב ישראל מיידנצ'יק.
• מנהל פורום מוסדות חב"ד: הרב שניאור גורפינקל.

חברים שאינם מזוהים

• הרב שמואל חפר
• הרב יהושע יוזביץ'

קישורים חיצונים

אתרי אגו"ח

• חב"ד בישראל - שע"י אגו"ח
• מקושרים - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שע"י אגו"ח
• אתר בית אגודת חסידי חב"ד
• אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות החמישי

פעילות

• טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים - חב"ד אינפו
• הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח
• פעילות אגו"ח

שונות

• קובץ 'ניהול המוסדות'