שמחה עלברג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] בוורשה לרבי אהרון שמעון וגיטל עלברג, מגדולי חסידי סקרנוביץ. חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]], שהיה מצרפו לאסיפות גדולי הדור. בצעירותו היה מהמחזור הראשון בישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך נהיה למקורבם של רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל לעילוים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס. | הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] בוורשה לרבי אהרון שמעון וגיטל עלברג, מגדולי חסידי סקרנוביץ. חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]], שהיה מצרפו לאסיפות גדולי הדור. בצעירותו היה מהמחזור הראשון בישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך נהיה למקורבם של רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל לעילוים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס. | ||
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים". בהסכמתו כותב רבי מנחם זעמבא {{ציטוטון | בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים". בהסכמתו כותב רבי מנחם זעמבא {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין | ||
בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה}}. לספר גם הסכמות של רבו, הרב שפיגלגס ושל האדמו"ר מסוקולוב. בזמן המלחמה נדד והגיע לישיבת סלבודקה בעיר קובנה. בהמשך הגיע גם לשנחאי, שם למד בישיבת מיר. בהיותו בשנחאי נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. באותה תקופה גם התיידד עם הרב [[מאיר אשכנזי]], חסיד חב"ד ורבה של שנחאי בימים ההם. | בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה}}. לספר גם הסכמות של רבו, הרב שפיגלגס ושל האדמו"ר מסוקולוב. בזמן המלחמה נדד והגיע לישיבת סלבודקה בעיר קובנה. בהמשך הגיע גם לשנחאי, שם למד בישיבת מיר. בהיותו בשנחאי נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. באותה תקופה גם התיידד עם הרב [[מאיר אשכנזי]], חסיד חב"ד ורבה של שנחאי בימים ההם. | ||
כשהגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]] הכירו בגדולתו התורנית והיה איש סודם כל גדולי ישראל ובעיקר היה עוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערת שוליים| | כשהגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]] הכירו בגדולתו התורנית והיה איש סודם כל גדולי ישראל ובעיקר היה עוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערת שוליים|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל גם היה העורך של הירחון התורני "הפרדס" שהיה במה מכובדת לפירסום דברי התורה של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבותיו גאוני פולין. | ||
בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. ביום רביעי ח' במרחשון, בהיותו בן שמונים וחמש שנה, נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. ביום רביעי ח' במרחשון, בהיותו בן שמונים וחמש שנה, נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | ||