מאיר זלמן מקלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כשכבר היה בקלימאוויטש נתקרב לחסידות ע"י בנו אבא, בנו נתקרב לחסידות ע"י אחד מתלמידי [[הבעל שם טוב]] הק'{{הערת שוליים|עיין ערך [[אבא דער לעבעדיקער]].}} וגם הוא נהנה מהדברים שמסר לו בנו על אשר ראה בליאזנא אצל [[אדמו"ר הזקן]] והחליט לנסוע לליאזנא, אחרי שהגיע לשם רצה לישאר זמן ממושך עד שילמוד את דרך החסידות אך אדמו"ר הזקן יעץ לו לחזור לקלימאוויטש וליקח לו מורה לחסידות - ואז מכר את כל אשר לו, והתחיל ללמוד ביתר שאת, ומני אז התחילה החסידות בעיר [[קלימאוויטש]]. | כשכבר היה בקלימאוויטש נתקרב לחסידות ע"י בנו אבא, בנו נתקרב לחסידות ע"י אחד מתלמידי [[הבעל שם טוב]] הק'{{הערת שוליים|עיין ערך [[אבא דער לעבעדיקער]].}} וגם הוא נהנה מהדברים שמסר לו בנו על אשר ראה בליאזנא אצל [[אדמו"ר הזקן]] והחליט לנסוע לליאזנא, אחרי שהגיע לשם רצה לישאר זמן ממושך עד שילמוד את דרך החסידות אך אדמו"ר הזקן יעץ לו לחזור לקלימאוויטש וליקח לו מורה לחסידות - ואז מכר את כל אשר לו, והתחיל ללמוד ביתר שאת, ומני אז התחילה החסידות בעיר [[קלימאוויטש]]. | ||
בפעם האחרונה בחייו להיותו בליאזנא פגש את [[העילוי מקרוצא]] ר' גרשון בער (שגם הוא נתקרב לחסידות עיין ערך [[העילוי מקרוצא]] | בפעם האחרונה בחייו להיותו בליאזנא פגש את [[העילוי מקרוצא]] ר' גרשון בער (שגם הוא נתקרב לחסידות {{הערת שוליים|עיין ערך [[העילוי מקרוצא]].}} ולקחו כחתן לבתו, ונתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש. | ||
אחרי פטירתו נשארו מנכסיו עבור בנו ושלושת חתניו. | אחרי פטירתו נשארו מנכסיו עבור בנו ושלושת חתניו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־01:28, 11 באוקטובר 2010
רבי מאיר זלמן מקלימאוויטש היה מחסידי אדמו"ר הזקן.
בצעירותו היה רבי מאיר זלמן תלמיד חכם ונגיד, מעיר גלוכוב ליד טשערניגוב. הוא עסק במסחר בעיר פאטשעק, שם עמד בקשרי מסחר עם אחד מבעלי האחוזה שהראה את הסוחר לאחד מחבריו הפריצים, ועל ידי כן עמד ר' מאיר זלמן בקשרי מסחר גם עם הפריץ ההוא ושכר את העיר קלימאוויטש, את הכפרים שמסביב, ואף את הנהרות שמסביב ובתי המלון שעל הדרכים, ועבר לשם עם בני ביתו. הוא התחיל לעבוד במרץ רב והצליח שם מאוד, אך תמיד קבע זמנים לתורה וביתו היה פתוח כבית וועד לחכמים, ואף שהיו לו טירדות ועסקים בנה ליד ביתו ביהמ"ד ובנין של הכנסת אורחים וקיבץ עשרה תלמידי חכמים זקנים שישבו שם ללמוד, והוא סיפק להם את צרכיהם, ואף הוא בעצמו שימש מזמן לזמן כמגיד שיעור בשיעורי גמרא בעיון.
בילדותו למד בישיבה בסמארגון אצל ר' אליקים פייוויש דער פרוש, וכאמור אח"כ עבר לקלימאוויטש.
בעיר גלוכוב נולדו לו בן אחת ועוד 3 בנות, לבנו קרא בשם 'אבא' (בשנים אח"כ כינוהו אבא דער לעבעדיקער [השמח]).
כשכבר היה בקלימאוויטש נתקרב לחסידות ע"י בנו אבא, בנו נתקרב לחסידות ע"י אחד מתלמידי הבעל שם טוב הק'[1] וגם הוא נהנה מהדברים שמסר לו בנו על אשר ראה בליאזנא אצל אדמו"ר הזקן והחליט לנסוע לליאזנא, אחרי שהגיע לשם רצה לישאר זמן ממושך עד שילמוד את דרך החסידות אך אדמו"ר הזקן יעץ לו לחזור לקלימאוויטש וליקח לו מורה לחסידות - ואז מכר את כל אשר לו, והתחיל ללמוד ביתר שאת, ומני אז התחילה החסידות בעיר קלימאוויטש.
בפעם האחרונה בחייו להיותו בליאזנא פגש את העילוי מקרוצא ר' גרשון בער (שגם הוא נתקרב לחסידות [2] ולקחו כחתן לבתו, ונתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש.
אחרי פטירתו נשארו מנכסיו עבור בנו ושלושת חתניו.
הערות שוליים
- ↑ עיין ערך אבא דער לעבעדיקער.
- ↑ עיין ערך העילוי מקרוצא.